הכלב נבח והשיירה עברה
אפשר לומר בביטחון, ואפילו להמר את כל כספנו על כך שגם ישי וגם שטייניץ ימשיכו בתפקידיהם לפחות עד סוף הקדנציה של הממשלה הזאת
תנוח דעתכם בריבוע: ראש הממשלה לא יתבע את ראשם של שני שריו. למרות ההנאה הנלווית בהשפלה (נוספת) של שר האוצר שלו, בנימין נתניהו ידלג הפעם על הריגוש האישי ויסתפק בהנאה הזוטא של לצפות בשטייניץ מתפתל מהצד ונשרך אחריו בעיניים חרדות, תלוי בו ובמוצא פיו לחלוטין.
לגבי ישי, הוא פרטנר קואליציוני אסטרטגי, בממשלה הזו ובזאת שלאחריה; אין לנתניהו שום אינטרס להסתבך אתו ועם מר"ן. אפשר שאיזה מס שפתיים ישולם לציבור ולפרוטוקול (כאילו שלמישהו אכפת ממנו בישראל של ימינו), אבל אם בהימורים עסקינן, שימו את כל כספכם על כך שאלי ישי ימשיך להיות שר הפנים ושיובל שטייניץ יחזיק בתיק האוצר עד לסוף הקדנציה של הממשלה הזאת.
תנוח דעתכם בחזקה השלישית: לא צפויה לפרוץ מהומה ציבורית גדולה בהמשך לדוח החמור - עד למאוד - שפרסם אמש מבקר המדינה; מספר מאמרי ביקורת תקיפים, אפשר שראיון נעלב ונזעם עם אחד מנציגי המשפחות השכולות, והופ: אל העיתון של מחר בבוקר. ובעיתון של מחרתיים כבר לא תמצאו שום זכר לשמות שטייניץ או ישי, למחדל, לאחריות ולמחאת המשפחות השכולות. לא בגלל שהם יחדלו להיות חשובים או תקפים - אלא מכיוון שככה זה. נוהל הכלבים נובחים והשיירה עוברת הופנם כהלכה בחיים הציבוריים בישראל.
ישי ושטייניץ ימשיכו להיות שרים
ראשי ממשלות, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, כולם אימצו את המודל: ספיגת אש תקשורתית ברמה מבוקרת (אם אתה מחזיק לך בכיס עיתונאי חצר, בכלל, מצבך מצוין) והלאה, אל יום העבודה הבא.
הזיכרון הציבורי, קצב האירועים המסחרר והפנמת החברה והציבור את העובדה שנטילת אחריות על חטאים, טעויות ומחדלים (כולל כאלה שגרמו לקיפוח חייהם של אנשים) היא פסה קומפוזה, איזה מנהג עתיק יומין, כמו נפילה על חרב, או משהו משונה מהמשפחה הזאת. קיצורו של עניין: לא רלבנטי ולא בא בחשבון.
החול יזכור. יהיה בסדר. אז מה? להפסיק לכתוב? להפסיק לבקר? להפסיק להתריע? להפסיק לצפות - בכיליון עיניים ממש - לגבר אחד שבגברים שיאמר
"מודה אני"? לא , זו אינה אפשרות.
התקווה - שהיא פועל יוצא של המסורת שעל ברכיה גדל הדור הקודם לזה שמושל כעת בארץ - שאמנם יום יבוא ועולם ינהג כפי שהוא אמור לנהוג, התקווה הזו אינה מרפה. ומה בכך? נמשיך לקוות. אז מה? פרייארים לא מתים, הם רק מתחלפים באזרחים ישראלים אחרים. תמשיכו לקוות עד סוף הימים, או עד סוף המדינה - מה שיגיע קודם.
אלי ישי ויובל שטייניץ ימשיכו לענות בחבריהם עדות מניפולציה כלשהיא והשריפה הבאה תתרחש גם תתרחש, כמו אלף מחדלים אחרים שרק ממתינים לתורם להיבדק. הנה לכם הגדרה חדשה לפרייאר: מי שקורא את דוח מבקר המדינה. אחרי הכל, מה התועלת בפעולה חסרת תכלית שכזאת?
אקו"ם