הקואליציה של "צבא העם"
בוועדת פלסנר רצים קדימה עם גיוס חרדים אבל קופצים אחורה שנות דור כשהנשים מקריבות עצמן למען צניעות בנינו. הדרה היא לא הדרך
34 אחוז מהמשרתים בצה"ל, בתפקידים מרכזיים, הם נשים, וכקבוצת ליבה חזקה נאלץ צה"ל למלא את דרישותיהן. מה דעתכם?
במהלך השבוע האחרון עלו קולות חזקים, צלולים וברורים של נשים וגברים - ובהם קולותיהם של קצינות בכירות במילואים (מכתב הקצינות), ארגוני נשים (ויצו ישראל, פורום נשים במדיניות וביטחון לאומי), יוצאות המערכת הפוליטית, השירות הציבורי, חוקרי סוציולוגיה ומגדר מהאקדמיה - שכולם כאחד טבעו את הססמה: "לא ייתכן שיתוקן עוול אחד על חשבון עוול אחר". במילים ברורות: לא ייתכן שאת התשלום על גיוס חרדים לצה"ל תשלמנה הנשים.
חלופת חוק טל, שאינה מתייחסת לפן המגדרי, כלומר להשלכות של גיוס החרדים על הנשים שמשרתות בצבא, קוממה רבות שלא שמעו את ראש הממשלה מתייחס ולו במילה לפן המגדרי בסוגיית גיוס חרדים.
הנשים לא הוזכרו על ידו כשמינה את ועדת פלסנר וגם לא על ידי מנהיגי "פורום השוויון בנטל", שלחץ לגייס חרדים בכל מחיר, בלי להבין שבשל התנאים ההולכים ומחמירים שמציבים הרבנים לגיוס, תיתכן רגרסיה חריפה במעמד הנשים בצה"ל ונסיגה מכל ההישגים המשמעותיים שנשים הגיעו אליהם.
מול כל אלה התכנס באמצע השבוע במכון ון ליר בירושלים שולחן עגול שאליו הוזמן והגיע גם חבר הכנסת יוחנן פלסנר (קדימה) ויו"ר הוועדה הציבורית לקידום השוויון בנטל, שאמורה לכתוב השבוע את מסקנותיה לניסוח ההמלצות לחלופת חוק טל.
את הדיון יזמה שרון צ'רקסקי מויצו ישראל בשיתוף "המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" שהקימו פרופ' נעמי חזן, פרופ' חנה הרצוג ומרכזת התוכנית הדס בן-אליהו, ששימשה כראש ענף מחקר במרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל.
הסוציולוגית ד"ר אורנה ששון-לוי סימנה את נקודת הזמן "בג"ץ אליס מילר" (1995) כצומת שבו התרחש שינוי מגדרי משמעותי בצה"ל, ו-16 סוגי תפקידים קרביים נפתחו בפני נשים. במקביל, הטרדות מיניות הועלו לדיון ונחקרו, ותפקיד החיילת במובן ה'פקידה'
גם שילוב הנשים בצה"ל בתפקידים חדשים עורר התנגדות מכיוונים דתיים, והטענה הייתה שאם הן ישובצו לתפקידי לחימה, הדבר יפריע לגברים הדתיים לשמור על צניעותם. כמענה לדרישה הזאת נוסחה ב-2001 פקודה צה"לית בשם "שילוב ראוי", שמאפשרת לדתיים לשרת בפלוגות נפרדות.
הפלוגה הנפרדת שהוקמה בבה"ד 1 חרתה על דגלה את הסיסמה "גברים לבד טובים יותר מגברים ונשים יחד", ו"מנהלת שילוב ראוי" נהפכה ל"מנהלת צניעות". כך ההחמרה, שמאחוריה עמדו כוחות פוליטיים של רבנים שדרשו בכל תוקף הפרדה בין נשים לגברים, התפתחה להדרה. ההדרה התפתחה לניסוח הנוכחי "סביבה סטרילית מנשים".
במסמך שהגישה לפלסנר עו"ד אתי לבני נמנו ההדרות שהתרחשו לאחרונה בצה"ל כהכנה לדרישות הרבנים ל"סביבה נקייה": נשים הודחו משני סבבי מיון מתוך שלושה לקורס חובלים; נשים סולקו מבסיסי הדרכה של חיל תותחנים; מדריכות כושר קרבי נאלצות ללבוש בגדים ארוכים בעוד הגברים מורשים להגיע לאימונים בגופיות; הצבת גדוד "נצח יהודה" מסלק הצדה את הצבת גדודי "תומכות לחימה"; מפקדת פלוגת תצפיתנים לא רשאית להקפיץ את גדוד "נצח יהודה" בגזרתה; קצינה או מפקדת שרוצה להזמין חייל דתי לשיחה, זקוקה למתווך. אלה רק דוגמאות מהעת האחרונה לבקשות הדתיים להפרדה, שהופכת כאמור להדרה.
"איך זה שקבוצה אחת מתנה את השירות שלה בסידור שמפלה קבוצה שנייה?", שאל את פלסנר סא"ל ד"ר זאב לרר, מומחה לסוציולוגיה של הצבא שציין את זכויות "הכשרות" ו"השבת" שניתנו לדתיים כזכויות שאפשר לחיות איתן לעומת שאר הזכויות שהן "זכויות נגטיביות". לרר גם דיבר על אזרחות רפובליקנית שנמדדת במידת התרומה ל"טוב המשותף".
עניין "הטוב המשותף" הועלה מזווית התבוננות אחרת ומרתקת על ידי ד"ר רחל גורדין, אישה דתית, מומחית למשפט, דת ומגדר שאמרה: "כל פעם שאתם שומעים ש"הדתיים אומרים", תשאלו את עצמכם מי הם אותם דתיים, ותבינו שאלו הגברים הדתיים בלבד. בתוך הקבוצה הדתית יש אינספור בנות שרוצות להשתלב ולעשות שירות משמעותי.
כשהרבנים אומרים "אנחנו", הם לא מייצגים אלא את הגברים של ישיבות ההסדר שיושבים על תקציב המדינה, ומדובר פה לא יותר מאשר על ערוץ של מוביליות חברתית שלוחץ להשיג עוד השפעות ועוד עמדות כוח. "אף אחד מהם לא יפסיק לשרת בגלל נשים", היא אומרת בטון שקט ובטוח, שנובע מהכרת השטח. "לכו תראו את החבר'ה עם הכיפות הסרוגות במועדון "זאפה" בתל אביב בהופעות של יהודית רביץ, או מסתובבים בנמל ביום שישי בלי שום קשר ל"שמירת נגיעה".
"ואם נפעל בחוכמה", מוסיפה ד"ר גורדין, "במהלך נכון נוכל לראות בתהליך גיוס החרדים הזדמנות לשינוי תודעת הבנים שלנו - ממסורות בית אבא לפני 2,000 שנה לחינוך לשוויון בין המינים. לאחר מהלך של גיוס חרדים בצבא בשילוב מסקנות שוויוניות לנשים וגברים של דוח 'ועדת שגב' לא נותר אלא לכונן ועדה חיצונית לצבא, מעין אומבודסמן, שתשמש כמנגנון פיקוח שאליו יזרמו דיווחים על אפליית נשים והדרתן".
פלסנר הקשיב בעניין, שאל שאלות, ביקש לשלוח לו את דוח "ועדת שגב" ונפרד מהשולחן באמירה שיש לו שלוש בנות שהמחשבה על עתידן מעצבת את מחשבתו, בהבנה שצה"ל הוא צבא העם, שמאמץ את עקרון היסוד של שירות שוויוני ומשותף בתנאים שוויוניים ואחידים.
גיוס החרדים במקביל לאימוץ דוח "ועדת שגב" על שוויון בין נשים וגברים בצבא הוא גם הזדמנות פז ליישום מודל שוויוני בחברה האזרחית כולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם