מסע ההפחדה עלה מדרגה
הספין התקשורתי של "אתם לא באמת רוצים חרדים בצה"ל", מתחיל לשכנע נושא פרי. קצינות צה"ל בכירות במילואים כבר אימצו לעצמן את הגישה הזו
מישהו, איפשהו, החליט כנראה שהדרך האפקטיבית ביותר להוריד את גיוס תלמידי הישיבות מסדר היום הציבורי, היא קידום מסע הפחדה. כל בר-דעת מבין שצה"ל הוא מוסד מרכזי חשוב ביותר בחיי הציבור הרחב ושמירה על שירות צבאי איכותי ויעיל הוא בראש סדר העדיפויות שלנו. "אם נצליח לשכנע אותם", גורסים האסטרטגים החרדים, "שגיוס תלמידי ישיבות בעצם יקלקל את צה"ל, הציבור יוריד את מנהיגיו מקידום יוזמת החלוקה השווה בנטל".
אם יצליחו לשכנע אותנו ששבירת הסטטוס קוו תפגע בו זמנית גם בצה"ל וגם במעמד האישה, אנחנו בטוח נרד מרעיון גיוס החרדים לשירות צבאי, או לפחות, נדלל את הרפורמה עד כדי כך ששום שינוי מהותי לא יצא לפועל. ובמובן מסוים הם צודקים. המערך הביטחוני של ישראל חשוב מאוד ואסור לבצע כל פעולה שתפגע בו.
באשר למעמד האישה, אף שישראל עברה בשנים האחרונות כברת דרך משמעותית בכל הקשור לקידום נושא זה, הרי שיש עוד הרבה מה לשפר. היום בכנסת, למשל, מכהנות 23 נשים שהן פחות מ-20 אחוז מכלל חברי הבית. אמנם זהו השיעור הגבוה ביותר שנראה אי פעם בהיסטורית מדינת ישראל. אולם, אנחנו עדיין מפגרים מאחורי רוב העולם הנאור.
מעניין לציין שרואנדה מובילה במקום הראשון עם ייצוג של למעלה מ-56 אחוז נשים בפרלמנט ולאחר מכן שבדיה, עם 46.5 אחוזים. דרום אפריקה במקום שלישי עם מעל 44 אחוז. מצב ייצוג הנשים בסגל האקדמי, לפי דרגה אקדמית, גם הוא אינו מעודד ביחס למדינות המערב: ככל שמתקדמים בתארים, כך יש פחות
גם בצה"ל המגמה דומה. אמנם נשים יכולות לשרת היום במרבית התפקידים (לרבות לפחות 10 תפקידים קרביים), אך ככל שמתקדמים בדרגות הקצונה, הולך ייצוג הנשים ופוחת. נשים מהוות 26 אחוז בלבד מסגל קציני צה"ל. היות וצה"ל הוא כור היתוך של החברה הישראלית (לטוב ולרע), אסור לוותר ולו במילימטר אחד קטן על מעמדן של החיילות.
והנה, מי שמקדם את הספין התקשורתי של "אתם לא באמת רוצים חרדים בצה"ל", מתחיל לשכנע ושכנועו נושא פרי. קצינות צה"ל בכירות במילואים כבר אימצו לעצמן את הגישה זו, וקראו השבוע לשר הביטחון ולרה"מ במכתב פתוח כי אסור לתת לזכויות החיילות להיפגע בעקבות שילוב החרדים בצה"ל.
"חובה עלינו לא לתקן עוול אחד על די יצירת עוול אחר", לדבריהן, "אסור להפוך את צבא העם לצבא הגברים". וכל זה נכון ויפה. אבל נשאלת השאלה האם הנחת הבסיס שלהן מדויקת.
אני לא השתכנעתי. שכן במהלך 20 שנות שירותי בצה"ל ובמיוחד בשירות המילואים, ברוב המכריע של תפקידיי, בכלל לא הייתי בסביבת נשים וזאת בוודאי נכון לגבי תקופה לא מבוטלת בה אבטחתי יישובים ביו"ש.
ואני אומר: בואו נארוז לחיילים החרדיים מנות קרב למהדרין ונשלח אותם לאבטחת יישובים ומחסומים. יש אין ספור משימות ותפקידים שאינם יוצרים מגע עם נשים. מי שעשה לא מעט אבטחת יישובים כמוני, יכול להעיד כי מדובר בחוויה לא רעה בכלל לשומרי המצוות.
אני הוזמנתי לא פעם להצטרף למניין תפילות בבתי כנסת, בין משמרת למשמרת, והתארחתי בשולחנות קבלת שבת נדיבים אצל לא מעט מתיישבים דתיים.
רק השבוע היינו עדים לפיגוע טרור בגבול עם סיני ויש כעת צורך משמעותי באבטחת צוותי הבנייה של הגדר בדרום מדבר הערבה - מדבר המבודד מציוויליזציה בכלל ומנשים בפרט.
אני גם לא מתרגש וממש לא קונה את ה"בהלה" לגבי חיילים דתיים המבקשים שלא להשתתף בטקסים בהם שרות נשים. לא קרה כלום. שום טקס לא יתמוטט. האירועים הללו יתקיימו יפה מאוד גם בלעדיהם. ואנא, נסו שזה לא ישמש גם כעוד תירוץ ל"הדרת חרדים" מהשירות צבאי.
בקיצור, מסע ההפחדה לא משכנע. אפשר לגייס תלמידי ישיבות בלי לפגוע באיכות הצבא ובמעמדן של הנשים בצה"ל. כלומר, ולמרות מה שחושבים, אנחנו באמת רוצים חרדים בצה"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם