הקרנבל בוטל: בין ישראל לאיראן בוועידת כדוה"א
עשרות אלפי בני אדם הגיעו לוועידת כדור הארץ בריו דה ז'נרו עם כוונות טובות, אבל יצאו בלי החלטה משמעותית באשר לעתיד של כולנו. בדרך חלקו ביניהם הנציגים של ישראל ואיראן כמה תובנות מעניינות באשר לשיתוף הפעולה בין המדינות
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
ישראל הגישה בקשה לאשר שני ארגונים סביבתיים בולטים: "חיים וסביבה", ארגון הגג של 130 עמותות בישראל בנושאי איכות הסביבה, וקק"ל. אבל גם ההליך הרשמי הזה נתקל בהתנגדות של הנציג הסורי בעצרת, שהתנגד להכרה בארגונים הישראליים בטענה ש"אינם הומניים מאחר שהם פועלים ברמת הגולן הכבושה".
"היתה רשימה של 800 ארגונים סביבתיים מכל העולם, וכמה שזה נשמע הזוי, ההתנגדות של סוריה לתת לנו לגיטימציה להשתתף בוועידה פשוט בלמה את מתן ההכרה לכל מאות הארגונים מכל העולם", תיאר נאור ירושלמי, מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", שלקח חלק בדיונים בריו.
◄האקלים בריו: כלכלה ירוקה מחפשת מצפן
◄ריו: הממשלות נכשלות, העולם העסקי מתערב
◄אכזבה בוועידת ריו: המסמך המסכם ריק מתוכן
ועידת ריו, שהחלה ביום שני בשבוע שעבר והסתיימה בסוף השבוע האחרון, נחשבת לאירוע הגדול מסוגו בתחום איכות הסביבה. הפעם נרשמה גם סגירת מעגל, שכן ועידת כדור הארץ הראשונה התקיימה לפני 20 שנה בדיוק באותה עיר.
מטרת ההתכנסות הייתה להאיץ את ההתקדמות העולמית לפיתוח בר קיימא ולשמש מפגש פסגה בין מנהיגי מדינות, אנשי סביבה, כלכלה, חברה, תעשייה ועוד. מדובר למעשה במסגרת גג לשלוש אמנות עולמיות מרכזיות שיצאו בעקבותיה: האמנה לשינוי אקלים, האמנה למגוון ביולוגי והאמנה להתמודדות עם תהליך המדבור. לכל אחת מהן הוקמה מזכירות, המקיימת פעם בשנה ועידת פסגה בינלאומית משל עצמה.
בוועידת כדור הארץ האחרונה גדל מספר המשתתפים ועמד על יותר מ-170 מנהיגים, בהם שרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון ונשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד. נכחו גם 50 אלף נציגים מארגונים סביבתיים מובילים בעולם. כבר שישה חודשים לפני כן החלו להתקיים דיונים רשמיים בין נציגי המדינות השונות, בהם אנשי המשרד להגנת הסביבה בישראל, סביב נושא "מסמך האפס", שיגדיר את אופי הפיתוח העולמי בעתיד תוך יישום עקרונות הכלכלה הירוקה.
הנושאים שבהם דנו בחודשים האחרונים נגעו גם לשיפור תחומים המשפיעים באופן עקיף על מצבו של כדור הארץ. לצד נושאים
"אנחנו דנים ביציאה של נשים לשוק העבודה, ביכולת שלהן לפרנס, בכך שצריך לתת לכולן הזדמנות ללמוד קרוא וכתוב מאחר שהן שמבלות את רוב הזמן עם הילדים, ואם הן יידעו לקרוא ולכתוב, גם ילדיהן יהיו מטבע הדברים מלומדים יותר", הסבירה גלית כהן, סמנכ"לית מדיניות ותכנון של המשרד להגנת הסביבה.
"כל הדברים האלה משפיעים על היכולת של האוכלוסייה לשרוד ולקבל מים ומזון. זה משפיע על היכולות שלהם להשתמש במשאבים דוגמת מים, אוכל וסניטציה. לנו זה נראה מובן מאליו, אבל יש המון מדינות שבהן הנושא הזה לא מוטמע". את הנישה העקיפה הזאת מנצלות מדינות ערב לצורכי הסברה פוליטית סביב הסכסוך היהודי-ערבי.
"לפני כמה חודשים, בפורום המים העולמי בניו יורק, הופיעה ילדה פלסטינית בת 7 בבגדים מסורתיים ועברה בין השולחנות עם בקבוק מים ריק", סיפר למעריב השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ערב יציאתו לוועידה. "היא הסתובבה בין השולחנות ואמרה'בבקשה תנו לי מים כי הישראלים גוזלים לנו את המים'. הניצול הזה מקומם, מה גם שהמצב הפוך. המים ביהודה ושומרון הרבה יותר טובים מהמים במדינות ערב ואפילו באירופה".
יום לפני בואו של ארדן לריו, הגיע לוועידה נשיא איראן אחמדינג'אד וזכה לקבלת פנים צוננת בכניסה לאולם בדמות מפגינים שמחו על הופעתו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחשש ממניפולציות פוליטיות מצדו של הנשיא האיראני, ביקש מהשר ארדן לייצג בוועידה את ממשלת ישראל. "מובן שיצאנו ערוכים גם למצב שבו אחמדינג'אד והפלסטינים ינסו לנצל את הזירה הזאת, כמו במקרים אחרים, כדי להסב את תשומת הלב לאינטרסים שלהם", הסביר ארדן.
"אנחנו ערוכים לא רק עם הצגה של פתרונות לעתיד, אלא גם עם חומרי הסברה, אבל לא נעלה את הדברים הללו ביוזמתנו. נעשה את זה רק אם הם יסיטו את הדיון למקומות לא רלוונטיים לוועידה".
המתיחות בין המדינות הורגשה, מטבע הדברים, כבר שבוע לפני שמנהיגי העולם הגיעו לריו, בזמן שעמלו על גיבוש "מסמך האפס". על פי התכנון, סדר האותיות הביא לכך שבדיונים המקדימים הנציג האיראני ישב לצדו של זה הישראלי. "תמיד באירועים כאלה יש התעלמות מצדם, בדומה להתנהלות של יתר הנציגים הרשמיים ממדינות ערב, שלא מכירים בקיומה של ישראל", סיפר מריו יובל לסטר, ראש אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה.
"עוד לפני שהייתי נציג רשמי של מדינת ישראל יצא לי להיות באירועים בינלאומיים כאלה עם מדינות ערב. דווקא כשלא הייתי נציג רשמי שוחחתי עם אנשים מלבנון, מסוריה ומטורקיה. במקרה שכזה המתיחות סביב הסכסוך המדיני כמעט אינה קיימת כי המפגש הוא בין בני אדם. אבל בדרך כלל כשמדובר בנציגים רשמיים מתעוררת בעיה, והיא מובנת".
נוסף על תגובת נגד במקרה של מתקפה פוליטית מדינית, ישראל הכינה מבעוד מועד גם קמפיין הסברתי שישמש לשיפור התדמית הבינלאומית שלה. "אנחנו מתמקדים במה שישראל יכולה לתרום למדינות העולם בתחום המים. הוועידה עוסקת בעתיד האנושות וכולם מבינים את המתמטיקה הפשוטה שאומרת שעוד כמה שנים לא יהיו מספיק משאבי טבע בשביל לעמוד בביקוש של בני האדם", הסביר השר ארדן.
"ישראל למדה על בשרה איך להתקיים ממעט משאבי טבע בתחום המים. כמות הפליטים בעולם מתרבה וגם את זה אנחנו מרגישים. אנחנו המדינה המובילה בעולם במחזור ביוב גולמי והשבתו כמי קולחין להשקיית שדות. יש לנו הרבה מה לתרום גם בטכנולוגיות להשקיה חסכונית כדוגמת פטנט הטפטפות שפותח אצלנו. מעבר לעובדה שאנחנו כבר מציעים את הסיוע שלנו בוועידה בתחום המים, אנחנו נעלה קמפיין ברשת סי.אן.אן, שעלותו נאמדת במאות אלפי שקלים. אנחנו מבקשים להציע עזרה כדי למנוע את האסון שעוד לפנינו".
למרבה הצער, ועידת כדור הארץ הסתיימה בצורה מאכזבת עבור ארגוני הסביבה ולא הושגו הישגים משמעותיים. נטען כי בוועידה הראשונה, לפני 20 שנה, הושגו הסכמות רחבות יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם