ברוכים הבאים לגיהינום
לפי "מדד השלום העולמי" השקרי, ישראל ניצבת במקום ה-150, אחרי סוריה. מה ששב ומוכיח את יחסם הצבוע של ארגוני הזכויות לישראל
במדד שפורסם עתה תופסת ישראל את המקום ה-150 מתוך 158 מדינות. על פי המדד, ישראל יותר מסוכנת מסוריה ומאריתריאה (המדורגת במקום ה-122). דרום סודן לא מופיעה ברשימת המדינות.
לכאורה, כל ארגוני זכויות האדם והשלום למיניהם היו צריכים לקפוץ על המציאה כהוכחה "מדעית" שמדינת ישראל כבר אינה דמוקרטית, עוסקת בטיהורים אתניים, מיליטריסטית, גזענית, מדינת אפרטהייד, מדינת משטרה, נעדרת חופש להבעת דעות ומסוכנת ביותר ליושביה. אבל ראו זה פלא, הדוח עבר כמעט ללא פרסום.
מדוע? טענתי המרכזית היא כי כמעט כולם צבועים, כמעט כולם לא מאמינים לרגע בדקלומים שלהם על מדינת ישראל והם מבינים שהדוח הוא קשקוש. אם הם היו נותנים בו אמון, הם היו צריכים לדאוג לכך שהפליטים והמסתננים מאריתריאה, למשל, יוחזרו מהר לארצם ויוצאו מהגיהינום הישראלי.
והדבר שהכי מפליא לכאורה הוא שכל ארגוני זכויות האדם, ו"הנשים למען", ו"הרופאים למען", ושלל ארגונים בעלי שמות נעלים, לא מרימים קולם ומפגינים נגד מעשי הטבח והברבריות המתחוללים בסוריה זה חודשים ארוכים. ברור מדוע במערב מרבית ארגוני הזכויות למיניהם אינם מפגינים ואינם "כובשים" את שגרירויות סוריה. הם האבא והאמא של הצביעות, ויש להם רק אובייקט שנאה אחד: ישראל.
ברור גם מדוע ערביי ישראל לא יוצאים מכליהם למען אחיהם. לערבי מותר להרוג ערבי כי הקטל הפנימי בתוך המדינות הערביות הוא עצום, חזון נפרץ. רצחו בלי סוף במלחמות אחים בלבנון, בעיראק, בסודן, בלוב, בתימן ובאלג'יריה. עכשיו רוצחים בפעם בשנייה בסוריה אחרי הפסקה של 30 שנה. הרי גם רצחו ברצועת עזה.
מתייחסים לערבים בהתנשאות
אבל מה קורה אצלנו, בקרב אותם ארגונים שבהם האדם, צלמו וזכויותיו עומדים מעל לכל? מה קורה בקרב ארגוני זכויות האדם שהסיסמה שלהם היא שסבלנו כיהודים, ולכן אנו צריכים לזעוק זעקה מוסרית שאינה מבחינה בגבולות מול מעשי טבח? האם אצל ארגוני הזכויות שלנו הקול המוסרי נדם? הייתכן? ייתכן גם ייתכן.
ראשית, אין בסוריה דבר כזה שקוראים לו "כיבוש". בישראל לכל תופעה, לכל עוולה ולכל התנהגות יש תמיד את "הסבר הכיבוש". לפעמים זה באמת נכון, אך הרבה פעמים זה קשקוש שכל תכליתו היא לנגח את ממשלת ישראל. בסוריה, מה לעשות, אי אפשר להסביר את האלימות הברברית ב"כיבוש הישראלי". ברצועת עזה ניתן להסביר כל אלימות כנובעת מתסביכי ה"כיבוש".
שנית, היעד
המרכזי של מרבית ארגוני הזכויות הוא לקעקע את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי ולהציגה באור הכי שלילי שאפשר. לכן עיכובים במחסומים בשמש הקופחת יזכו לגינוי הזועם ביותר כי זה תורם ליעד הקעקוע.
שלישית, המימון והתפעול של חלק ניכר מהארגונים הוא לשם השגת היעדים הללו, והוא נעשה באמצעות ארגוני המערב בעלי המוסר הצבוע. רביעית, ואולי אני טועה, אבל יש לי הרושם שחלק ניכר מהארגונים הם "גזענים", פשוטו כמשמעו. במילים אחרות, הם מתייחסים לערבים בהתנשאות, במין רגש עליונות האומר: "טוב, להם מותר, הם פרימיטיביים".
מי שמתיימר להיות מודל המוסריות החוצה גבולות ועמים, ראוי לו שייצא נגד מעשי הטבח בסוריה, ולא רק כדי לצאת ידי חובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם