המזון נגמר? עולם כמנהגו נוהג

מוועידת הנשיא, כמו גם מוועידת ריו, עולה תמונה נוקבת: קיומו של המין האנושי על פני האדמה נתון בסכנה ברורה וכמעט מיידית

אפי שטנצלר | 27/6/2012 9:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בכל מה שקשור לסביבה, העתיד כבר כאן. האתגר שאנו ניצבים בפניו הוא לא פחות מהמשך קיומו של המין האנושי על פני האדמה. ואכן ביוני 2012 נערכו שתי ועידות "ירוקות". ועידת הנשיא שלנו ביקשה לברר את המחר וכללה כמתחייב גם פאנל סביבתי שבו היה לי הכבוד לקחת חלק; ואילו בריו דה ז'נרו התכנסו נציגי מדינות העולם, 20 שנה אחרי "פסגת כדור הארץ" שנערכה גם היא בריו.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

"פסגת כדור הארץ" נחשבת כיום אבן דרך. בפעם הראשונה הציבו מדינות העולם בראש סדר היום העולמי תפיסה הקוראת לפיתוח בר קיימא. התוצרים של הוועידה - אמנות סביבתיות בינלאומיות בנושאי מגוון ביולוגי, מדבור ושינויי אקלים - מהווים עד היום בסיס לשיח הסביבתי, החברתי והכלכלי בעולם.

בואו נבדוק מה קרה מאז ואמחיש לכם זאת באמצעות שני נתונים בלבד: כיום חיים בכדור הארץ שלנו שבעה מיליארד נפש. כאשר נערכה ועידת ריו הקודמת, רק לפני 20 שנה, שוטטו על פני הכדור 5.5 מיליארד בני אדם. גידול כזה יוצר לחץ סביבתי, חברתי וכלכלי עצום. אבל גידול האוכלוסייה אינו הבעיה היחידה. בעיה נוספת, אולי אפילו קריטית יותר, היא צמיחה של מעמד בינוני גדול באסיה, בעיקר בסין ובהודו. גם שם רוצים לחיות בסגנון חיים מערבי. גם שם רוצים מכוניות, מחשבים ומזון מערבי - ומי אנחנו שנבוא אליהם בטענות?

פרויקט מיוחד - nrg ירוק מסכם את ועידת ריו:

איך בונים עתיד ירוק?
ריו פלוס מינוס: זרעי המחאה הבאה
ירוק בכיס? טמבל, זו לא הכלכלה - זה החינוך
אי אפשר לחכות

כאן אני מגיע לנתון השני. מומחים משערים שכיום נמנים עם מעמד הביניים בעולם 1.8 מיליארד בני אדם. הצפי הוא שעד סוף העשור הזה ישתייכו למעמד הביניים 3.2 מיליארד נפש. יש לזה השפעה אדירה על ניצול משאבי הסביבה. אחת התוצאות הסביבתיות החמורות של השינוי החברתי שמתחולל כיום היא הפגיעה ביערות. אל תדקדקו אתי בקטנות, אבל כנראה שבמשך הזמן הדרוש לקריאת כתבה זו ייכחדו כ-100 דונם יער מעולמנו.

הממדים הומחשו היטב בצילום המפורסם של מעבורת החלל קולומביה. בטיסתה האחרונה, שבה השתתף גם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, צילמה המעבורת עשן שעולה מיערות האמזונס. בירוא יערות באמצעות אש הוא אחת השיטות להשיג קרקע לחקלאות.

לכריתה מסיבית של יערות יש לפחות שתי תוצאות חמורות. ראשית, זו פגיעה קשה בעצים ובמגוון הביולוגי שקשור בהם. שנית, כריתת היערות

מובילה למדבור, שפירושו פגיעה בכושר הייצור הצמחי והכלכלי של יערות וחורשים, שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. זה קורה משום שמלאי המינרלים בקרקעות שנחשפו לאחר כריתה מספיק רק למחזורי גידול מעטים.

אחר כך הקרקעות ננטשות, יערות כבר אינם יכולים לצמוח באדמה המדולדלת - והחקלאים יוצאים לכרות חלקת יער אחרת. המדבור אינו תופעה זניחה. על פי ההערכות, המדבור פוגע באופן ישיר ביותר מ-250 מיליון בני אדם ומסכן כמיליארד נוספים במרבית מדינות העולם. מטבע הדברים המדבור פוגע בקבוצות שמראש הן עניות וחלשות יותר מבחינה כלכלית ופוליטית.

אחת הסיבות לכריתת יערות הגשם בברזיל ובדרום-מזרח אסיה היא דרישה למזון שקשה לגדלו או שלא כדאי לגדלו במקומות אחרים. העולם רעב יותר מתמיד. עכשיו, לנוכח המגמות הדמוגרפיות והחברתיות, כבר ברור שאי אפשר לחכות ל"ריו 40".

הכותב הוא יו"ר דירקטוריון קק"ל

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים