ריו פלוס מינוס: זרעי המחאה הבאה

מור גלבוע השתתף בוועידת כדור הארץ בריו. הוא חזר מאוכזב מאזלת היד של המנהיגים, אבל מעודד מהכוח של המחאה הכלל העולמית

מור גלבוע | 27/6/2012 12:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשבוע שעבר הסתיימה בריו דה ז'ינארו ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא המוכרת גם כוועידת ריו+20. הוועידה התכנסה 20 שנים אחרי הוועידה המפורסמת ב-1992, בה שאפו מנהיגי העולם לייצר הצהרה משותפת שקוראת להפיכת העולם למקום טוב יותר, בו צרכי האנושות ובני האדם יוכלו להתממש בלי להרוס את היסודות החיוניים לחיים לדורות הבאים. הם התחייבו לצמצם ולהגביל דפוסים לא אחראיים של ייצור וצריכה והכירו בעובדה שהעולם המפותח מייצר לחצים כבדים על הסביבה הגלובלית ולפיכך עליהם חלה האחריות למצוא את הפתרונות לכך.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

עם סיום הוועידהכבר ברור שלא רק שכשלו מנהיגי העולם ביעד שהציבו לעצמם לפני 20 שנים, אלא שגם בוועידה העצומה הזאת לא הצליחו מנהיגי העולם לעמוד איתנים מול הלחצים הכלכליים הכבדים המופעלים עליהם ולייצר אמירה משמעותית ונוסכת בטחון לגבי עתידנו כאן.


פרויקט מיוחד - nrg ירוק מסכם את ועידת ריו:

איך בונים עתיד ירוק?
המזון נגמר? עולם כמנהגו נוהג
ירוק בכיס? טמבל, זו לא הכלכלה - זה החינוך
צילום: מור גלבוע
פסל החירות, גרסת ריו. ויש גם כיתוב בעברית צילום: מור גלבוע

אל ריו הגעתי ביומה הראשון של הוועידה, ישר לעצרת מחאה ענקית וצבעונית שהתקיימה במרכז העיר, הרחק ממיקום התכנסותה של הועידה הרשמית. רבים מאלפי המשתתפים הם פעילי סביבה וחברה מכל העולם שמחו נגד מדיניות הפיתוח העולמית שפוגעת בו זמנית בסביבה ובבני האדם, מרוששת את משאבי הטבע, ופוגעת במיליוני בני אדם בעולם כולו. המחאה כאן מופנית בעיקר נגד השתלטותם של תאגידי הענק על משאבי הטבע ובעיקר נגד הסובסידיות והתמריצים שמקבלת תעשיית הנפט מממשלות העולם.

כנהוג בהפגנות כאלו, היצירתיות עובדת שעות נוספות עם מיצגים ומיצבים, יצירתיים במיוחד, להמחשת סוגיות דרמטיות. אחד המיצבים הבולטים היה של פסל החירות

שמוביל אחריו שיירה של דמויות כהות עור, כחושות ולבושות בלויים, אחת הדמויות הייתה דמות אישה הרה, צלובה ללא רוח חיים, ככל הנראה כמטאפורה למה שעוללנו לאימא אדמה שלנו.

על ספר החוקה כתוב באנגלית המשפט "החופש לזהם" והלפיד שאמור להאיר את דרכינו באפילה, פולט עשן שחור. ההתרסה הקשה כאן היא כלפיי מדיניות תעשיית הנפט העולמית ועל חלקה המכריע של ארה"ב בחיזוק וקידום תעשייה זו באמצעות תאגידי ענק האחראיים על פיתוחם של טכנולוגיות הרסניות להפקת נפט תוך פגיעה אנושה באוכלוסיות ילידיות, כריתת יערות, זיהום קרקעות ומים והמשך התלות בדלקים מזהמים התורמים להחרפת משבר האקלים וההתחממות הגלובלית.

צילום באדיבות מגמה ירוקה
פעילי הסביבה הישראלים בריו צילום באדיבות מגמה ירוקה
הקו השמרני

סוגיה נוספת אליה הופנתה עיקר המחאה קשורה לכריתתם הצפויה של חלקים נרחבים מיערות הגשם באמזונס והחלטתה הטרייה של נשיאת ברזיל לאפשר זאת ולהיכנע ללחצים הכלכליים הכבדים שהופעלו עליה. אל עצרת המחאה היא "הגיעה" בדמותה של בובה ענקית המחזיקה מסור חשמלי בידה כשלצידה עשרות פעילים נושאים שלטים בגנותה וקוראים לה להתעשת.

"the people's summit" – "הכינוס של העם" היה האלטרנטיבה לוועידה הרשמית והממסדית, כשמדובר למעשה במתחם אוהלים ענק, שנשלט רובו ככולו על ידי ארגוני החברה האזרחית, שאיפשר, כמיטב המסורת, שיח פתוח וחופשי לכולם.

אחת האמירות הנפוצות כאן היא שהממשלות, הכנועות ללחצי ההון והתאגידים אינן משרתות יותר את האינטרסים של החברה האזרחית, שאותן הן אמורות לייצג ואינן פועלות לטובתם. שלטון העם, כך הם מאמינים, הפך לשלטון התאגידים בתחפושת של דמוקרטיה.

ביומה השני של הוועידה היה כבר ברור שמסמך המתגבש אינו מחדש דבר מהמסמך שנכתב 20 שנים קודם לכן. ולאור מציאות שרק הפכה מאתגרת ומורכבת יותר, יש המתייחסים אליו כשמרני יותר ושאפתני הרבה פחות ושלמעשה אינו מביא עמו שום בשורה חדשה. כוחם של התאגידים וחברות הענק רק גבר, אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול בקצב מסחרר, יותר ויותר ילדים בכל העולם חיים מתחת לקו העוני, יוקר המחייה ולחצי הממשלות מוציא מיליוני אנשים לרחובות בכל העולם, משבר האקלים כבר כאן, אבל אל תטרידו בזה את מנהיגי העולם.

מחאה מעוררת השראה

אחת מהקבוצות בוועידה היא קבוצת "הנוער והצעירים" שהחליטה, כתגובה למסמך, לבצע פעולתoccupy קלאסית במהלכה התבצרנו כמה עשרות פעילים מכל העולם באחת הנקודות המרכזיות במתחם הוועידה ולאחר שניהלנו דיון דמוקרטי ופתוח, כמיטב מסורת ה- occupy, גיבשנו את פעולת הנגד שנרצה לבצע.

בשעה 16:00 כבר היינו למעלה מ-100 אנשים העושים את דרכם אל מחוץ לוועידה, בדרכנו להחזרת תגי המשתתף שלנו תוך שאנחנו צועדים אחורה, בסמליות, וקוראים בכעס ובנחישות אל מול הנוכחים את הקריאה החוזרת והמהדהדת: "the future we want is not found here"- "העתיד שאנחנו רוצים לא נמצא כאן". את צעדת המחאה הספונטנית הזאת המשכנו עוד שעות ארוכות במרכז העיר וברחבי ה- people summit עם תחושת סולידריות עצומה, ומעוררת השראה, של פעילים מכל רחבי העולם שהגיעו לריו להילחם על עתיד טוב יותר לכולנו.

כשאנחנו מדברים על קיימות אנחנו מדברים למעשה על הקשר בין כל סוגי הצדק והאי צדק. מי שמתעמר בסביבה וקשוב לרחשי ליבם של בעלי ההון והטייקונים, פוגע ומחליש גם את החברה וגם את בני האדם שחיים בה. החברה והסביבה שלובות וכרוכות האחת בשנייה, הקיימות מלמדת אותנו שאפשר וצריך לטפח ולפתח כל אחת מהן באופן שאינו מחליש האחת את השנייה אלא מעצים ומעשיר זו את זו. חבל שהמנהיגים שלנו טרם הבינו זאת. כמה טוב לדעת שיש אלפי פעילים בכל העולם שנחושים ללמד אותם את השיעור החשוב הזה.

מור גלבוע הוא מנכ"ל "מגמה ירוקה"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים