מלכודת יחסי הציבור

נתניהו ומופז לא מבינים שהשיטה שלהם תחזור אליהם כבומרנג ביום הבחירות

לילך סיגן | 1/7/2012 5:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פעם, מזמן, מישהו אמר שסנאי הוא בסך הכל עכבר עם יחסי ציבור טובים. בזמנו זה היה מצחיק, אבל כנראה יותר מדי אנשים לקחו את הבדיחה הזו ברצינות. בעוד פעם יחסי ציבור קידמו מעשים, היום הכל נעשה מתוך אינטרסים לטווח קצר. אין צורך בבסיס של אמת - יחסי הציבור יוצרים גיבורים מלאכותיים, וכשהציבור נוכח שהם לא שווים, הם מודחים ובמקומם מגיחים גיבורים חדשים. בעקבות תרחישי הימים האחרונים אולי כדאי לקבוע כמה כללי יחסי ציבור עדכניים.

שימוש בכוח כדי להגן על שלטון החוק הוא הכרחי בפינוי בתים בשטחים, אבל יש לוותר עליו כשזה מגיע לאנשים שמצדיקים את התנהגותם עם ציטוטים של קנדי, ובכך משיגים יחסי ציבור טובים.

שוטר, אגב, הוא אחד שיצטייר ככוחני בלי קשר למעשיו, אבל ייתכן שזה רק משום שיש לו יחסי ציבור גרועים. אסור להשתמש בסטיגמות של עושר כדי להיכנס במישהו אם מדובר בדפני ליף, אבל מותר ואף רצוי אם מדובר בקפיטליסט שסובל מיחסי ציבור מזעזעים. ואחרון חביב: חרם על חלקים מהמדינה ככלי פוליטי הוא משוקץ אם אתה דוס, אבל הכרחי אם אתה דוגל ב"חופש אקדמי" וזקוק לקצת יחסי ציבור במוסדות אקדמיים בינלאומיים.

קצת מבלבל, אבל אם משתדלים - מבינים. אפילו הפוליטיקאים הבינו: הם מקשיבים לציבור, לכאבו ולצעקותיו, אבל למדו לא להגיב במעשים חלילה, אלא רק באופן שישדרג את יחסי הציבור שהם מקבלים.
האשפים הבאים של יחסי הציבור

שינוי שיטת הממשל לצורך תיקון עיוותים קואליציוניים שיוצרים עיוותים חברתיים? מופז עשה בזה יופי של שימוש, רק שהמרחק עדיין רב בין ההצהרות לבין המעשים.

שוויון בנטל? גם זה נשמע טוב, אבל בין האפשרות לסייע להישג מקומי של ועדת פלסנר לבין האפשרות לקבור את הכל, ליברמן בחר לזרוק פנימה את עז גיוס הערבים שתפיל את הרעיון, אבל תזכה אותו ביחסי ציבור זמניים. הקרב הוא לא על תוצאות, אלא על כותרות שמופרחות לאוויר כמו להקות פרפרים.

יש גם חדשות רעות: הקואליציה הרחבה ודחיית הבחירות היו תרגיל נחמד, אבל מתישהו הבחירות כן יגיעו, ולא יהיה יותר מקום לתירוצים. כל מי שהבטיח, אבל השאיר את העם עם אותם כאבים, ימצא את עצמו מפנה מקום למיוחצנים החדשים. זוהי, למעשה, הבעיה העיקרית עם הטקטיקה הזאת: היא לא מחזיקה לאורך ימים.

בסוף מגיעים אלה שהיתרון הגדול שלהם הוא שטרם הוכיחו שהם לא מקיימים.

על הפרק בוערים השוויון בנטל ותיקון העיוותים בחלוקת התקציבים. אם נתניהו, ליברמן או מופז לא יביאו לפתרונם עד הבחירות למרות הקואליציה חסרת התקדים, הם יחטפו.

במקום להמשיך להאמין להבטחותיהם הריקות, הציבור יעדיף להאמין לילד החדש שיגיע לשכונה. יכול להיות שיקראו לו יאיר לפיד או איציק שמולי או דפני ליף, זה לא באמת משנה. אם המצב הנוכחי חסר התקדים לא ינוצל למעשים, שום תירוץ לא יעזור. הציבור יצביע בבחירות עבור מי שעדיין לא הכזיב כי זה מה שהאזרחים רוצים. בקיצור, סחתיין על יחסי הציבור קצרי הטווח הנפלאים, אבל השיטה הזו תחזור אליכם כבומרנג כי את פירותיה יקטפו האשפים הבאים של יחסי הציבור, שעלולים שוב להתגלות כלא יותר מדיבורים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לילך סיגן

צילום: .

בעלת טור אישי ופרשנית. בעבר הנחתה תכניות טלוויזיה בחינוכית ובערוץ 10 וכתבה שלושה ספרים

לכל הטורים של לילך סיגן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים