ישראל לא מצליחה להרתיע
גישת ההתגוננות והשימוש בכיפת ברזל מול ההתקפות מרצועת עזה עלולה לגרום לישראל לשלם מחיר כבד
המחיר שתושבי הדרום משלמים עבור מדיניות הבלגה זו הוא עצום, הן מוראלית, הן כלכלית. הפרמטר הבלתי ידוע הוא יכולת האוכלוסייה ביישובים המופגזים לעמוד איתנה, לאורך זמן כה ארוך, ולהמתין לשינוי כללי המשחק מצדה של ישראל.
מדינות ההבלגה של ישראל, התגובות הצפויות, וחזרה אל הסדרים בלתי מחייבים, בתיווכה של מצרים, מעלים סימני שאלה רבים מאוד לגבי תבונת מדיניותה של ישראל. מדיניות ההרתעה, במובנה הרחב, יעילה הרבה יותר מאשר כל אמצעי אחר. אך יחד עם זאת, יש להדגיש שגם לאמצעים טכנולוגיים כגון "כיפת ברזל", השפעה הרתעתית מסוימת על חמאס והארגונים הטרוריסטיים אחרים, אך בשום פנים ואופן היא אינה מקטינה בצורה דרמטית את ירי הטילים בדרום.
לאור זאת, עלולה ישראל לשלם מחיר כבד מאוד, חברתית וכלכלית, אם לא תשנה את הגישה מהתגוננות להיווצרות הרתעה מובהק בעזה, וממילא באזורים אחרים.
"התנאי הנוסף הדרוש לצורך יצירת איום הרתעתי אמין הוא הנחתו של ארגון הטרור כי המדינה המרתיעה נחושה לממש את איומיה מולו לאור הפרת הסטטוס-קוו. לנחישות זו קשר ישיר לאופי תגובתה של המדינה, כשחקן מרתיע, על הפרת הסטטוס-קוו.
"ככל שגברה נחישותה של ישראל לפעול נגד ארגוני הטרור, כך הייתה תגובתה על הפרת הסטטוס קוו מצדם חריפה יותר וההיפך... אופי תגובתה של מדינה על הפרת הסטטוס-קוו, כמו גם מידת יעילותה של תגובה זו, משפיעים על כושר ההרתעה שלה מול ארגון הטרור (מייצרים/מחזקים את כושר ההרתעה או פוגעים בו)".
הציטוט הזה הוא מתוך עבודת מחקר של אורלי רויכמן ובהנחיית פרופ' אורי בר יוסף, בנושא ההרתעה מול ארגונים טרוריסטיים. ומה למדים? אין תחליף למדיניות נחושה ויזומה העושה שימוש מושכל בכל העוצמה הנדרשת, הן הצבאית והן הדיפלומטית, כדי לגרום לחמאס לאכוף הפסקה
"כיפת ברזל" מהווה הישג טכנולוגי ראוי מאוד, ואפילו הענקת פרס ישראל לביטחון לאותם מפתחי ומיצרי המערכת, מוצדק בהחלט. הבעיה היא היעילות והעלות של מערכת מול האיומים, מחד גיסא, ותחליפיה השונים.
מערכת "כיפת ברזל", תהיה יעילה יותר ככל שתהיה, לא תוכל להיוותר כאמצעי הבלבדי של יצירת הרתעה ישראלית מול עזה. שנית, העלויות הגבוהות מהוות מכשול גדול מאוד לפריסה רחבה ביותר של מערכות כאלה בכל אזורי הדרום.
קיים גם חשש שתיווצר אשליה בקרב הציבור ש"כיפת ברזל" היא פתרון אולטימטיבי. אשליה כזו עלולה לפגוע בסיכויי ההרתעה וממילא לשבש עוד יותר את חיי האזרחים. רק בימים האחרונים מערכת "כיפת ברזל" הצליחה בערך ב-50 אחוז. יחליט כל אחד אם זה מספיק או לא. יש לזכור רק שכל טיל שעובר את המערכת עלול, חלילה, לגרום לנפגעים בנפש.
ההרתעה, במובנה הרחב לאין שיעור הרבה יותר יעילה מאשר יצירת רושם ש"כיפת ברזל" היא חזות הכל. ישראל חייבת ליצור הרתעה תוך הוכחת רצינותה לגרום לצד השני אובדן נכסים אסטרטגיים והיווצרות דעת קהל, בתוך עזה, נגד המשך מדיניות ירי הטילים על ישראל.
עזה היא ישות כמו-מדינתית, וחמאס הוא לא רק ארגון טרור בלבד אלא הוא ההנהגה שגם צריכה לדאוג לרווחת התושבים. מחויבות זו היא יתרון עצום לישראל. הנחת היסוד שלנו היא שחמאס הוא בהחלט שחקן רציונאלי המקבל החלטות בהתאם לנוסחה עלות-תועלת. מכאן שישראל חייבת להוכיח להם שהעלות גבוהה ביותר לעומת התועלת של ירי על ישראל. כל נוסחה אחרת, לעת עתה, בלתי רלוונטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם