חרדים כן וערבים לא?
מי שדורש שוויון בנטל ומפריד בין חרדים וערבים, פוגע במו ידיו באותה דרישה שהוא מעלה. ככה זה כשדורשים שוויון אבל רק כשזה מצטלם טוב בתקשורת
מי יכול להגיד משהו רע על שוויוניות בין אנשים שחיים באותה מדינה? מה יותר מובן מאליו ממצב שבו כאשר יש נטל כלשהו, נרתמים כולם וסוחבים אותו יחדיו? לכאורה, מדובר במסר מנצח. כזה שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמעזים לתקוף אותו. והחרדים אכן חושבים פעמיים. השתיקה שלהם בשבועות האחרונים אינה מקרית (גם אם היא מופרת פה ושם). הם יודעים היטב שבמגרש הזה הם מפסידים מבחינה ציבורית. ובצדק.
אלא שלצד הדברים החיוביים שיש לצמד המילים הזה להציע, מסתתרים גם לא מעט קילוגרמים של צביעות. אותה צביעות נחשפה השבוע במלוא תפארתה, כשיצאה ההודעה מוועדת פלסנר שבישרה על שוויון בנטל, אבל רק כלפי מי שנוח לדרוש ממנו שוויון כזה. שוויון בנטל, אבל רק על מי שתקשורתית זה מצטלם טוב.
שני חלקים בציבור "נהנים" במשך שנים ארוכות (ומבוזבזות) מאותו פטור מחובת השירות. מאחד דורשים מבוקר ועד ערב שיצטרף מיד למסדר המשרתים, ובאותה הזדמנות קורצים בשובבות לשני, ומרגיעים אותו שאין לו ממש ממה לחשוש. הוא לא כלול בסיפור.
איך אפשר לדבר על שוויון בנטל, ובאותה נשימה לטעון ברצינות שזה לא חל על כולם. כמה אמינות יש בדרישה (הצודקת) מהציבור החרדי להפשיל שרוולים ולהיכנס ללופ של השירות הצבאי והאזרחי, בלי לבוא בדרישה דומה לציבור הערבי? להיפך. מי שדורש שוויון בנטל, ומפריד בין חרדים וערבים, פוגע במו ידיו באותה דרישה שהוא מעלה. בהבל פיו הוא מקטין את הסיכוי לגייס את החרדים לצבא או לשירות הלאומי. הם כן והערבים לא?
התירוצים כמובן הוכנו מראש. האמת, חייבים לומר שאפילו לא התאמצו שהם יישמעו טוב. יש כאלו שמספרים לנו שבג"צ דרש רק שוויון בנטל מהחרדים. קודם נסיים איתם ואז נעבור לחוקק חוק עוסק בערבים. אחרים אומרים שאין זמן.
נותר רק חודש להיעלמותו של חוק טל (על פי החלטת בג"צ). כשהזמן כל כך דוחק, לא נותרה ברירה אלא לוותר על הערבים. הנה עוד הסבר שנמסר בעניין, הפעם על ידי תנועת חדו"ש: "תהליך ההידברות עם המגזר החרדי מוצה לחלוטין ב-
בשבוע שעבר הופיע בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי סמנכ"ל ההסברה במשרד ההסברה והתפוצות. אמנם נושא הדיון היה אחר, אבל הדינמיקה הייתה זהה. "כיצד אתם דורשים מעצמכם להיות חלק משותפות", שאל האיש, וכיוון בדבריו לאזרחים הערבים, ובעיקר לנציגיהם בכנסת. "אם תמשיכו ככה, לא תקבלו כלום מהמדינה".
התשובה של אחמד טיבי לא איחרה לבוא: "זו אמירה חצופה ועזת מצח. אתה לא מושל צבאי ואנחנו לא נתינים שלך". נתינים אולי לא, אבל אזרחים שווי חובות (וכמובן גם זכויות) דווקא כן. כדאי שטיבי וחבריו יפנימו את זה טוב טוב. וכך גם צווחני השוויון בנטל למיניהם, שדורשים שוויון בנטל אבל לא באמת מתעניינים בו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם