הדיווידנד של אובמה
לפי הסקרים, מיט רומני אמנם נושף בעורפו, אבל השינוי האסטרטגי שביצע אובמה במדיניות ההגירה יכול להבטיח לו קדנציה נוספת
כבר כעת ידוע שאובמה יזכה באלקטורים של המדינות "הכחולות" (צבע הדמוקרטים) כגון ניו יורק, קליפורניה ומסצ'וסטס, ואילו רומני יקבל את תמיכתן של "האדומות", וביניהן אלבמה, נברסקה ואוקלהומה.
סקרי דעת הקהל שנערכים ברחבי ארצות הברית מדי יום וחישובים פשוטים חושפים שיש כ-13 מדינות שבהן הקרב עוד לא הוכרע, ועל פיהן ייקבע לבסוף המנצח בנובמבר.
שני המחנות מודעים היטב לחשבון הזה ופועלים לזכות בתמיכת מדינות מתנדנדות אלה. לכן אסטרטגים דמוקרטים ורפובליקנים עמלים יומם וליל כדי לנסות ולפענח מהו הגורם החשוב ביותר בכל מדינה וכיצד יהיה ניתן לסחוף אותה לכיוון האדום או הכחול.
רקע זה הוא שהוביל את הנשיא ברק אובמה להוציא צו נשיאותי לגבי מדיניות ההגירה של ארצות הברית. במהלך אסטרטגי מבריק מבחינה פוליטית החליט אובמה לא לחכות לדיוני הקונגרס המייסרים והסיר את סכנת הגירוש מעל ראשיהם של קצת פחות ממיליון היספנים.
לאובמה היו שלוש שנים וחצי לעשות זאת, וברור שהעיתוי הנוכחי אינו מקרי. אין ספק שמדובר במהלך אופורטוניסטי ופופוליסטי, אך להיספנים (שאת תמיכתם אובמה מקווה לקבל בסתיו) זה ממש לא משנה.
האם באמת מדובר באסטרטגיה נכונה מבחינתו של אובמה? עד כמה חשובים קולות ההיספנים שממילא נוטים להצביע לדמוקרטים? כדי לקבל את התשובות לשאלות אלו יש לבחון את המספרים (כפי שעשו במחנה אובמה) ולהסיק שאכן מדובר בחישובים פוליטיים מדויקים.
ניקח לדוגמה ארבע מדינות מתנדנדות בעלות חשיבות מכרעת: פלורידה (29 אלקטורים), קולורדו (9), אריזונה (11) ונבאדה (6). בבחירות 2008 ניצח אובמה בשלוש מהן (הוא הפסיד לג'ון מקיין במדינת הבית שלו, אריזונה).
מדובר בארבע מדינות שבהן אחוז האוכלוסייה ההיספנית גבוה ביחס לארצות הברית: בעוד בארצות הברית ממוצע האוכלוסייה ההיספנית הוא כ-16 אחוז, הרי על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2010, בפלורידה יש כ-22.5 אחוז אזרחים היספנים, בקולורדו כ-20.7 אחוז, באריזונה כ-29.6 אחוז ובנבאדה כ-26.5 אחוז.
תוצאות הסקר שנערך בקרב מצביעים ממוצא היספני לאחר פרסום הצו הנשיאותי מלמדות עד כמה האסטרטגיה הדמוקרטית הייתה נכונה: בפלורידה יותר מ-40 אחוז מהנשאלים אמרו
גם בקולורדו יותר מ-40 אחוז היו נלהבים יותר, ואובמה מוביל שם בפער עצום של 22-70. באריזונה עלתה ההתלהבות עוד יותר (יותר מ-50 אחוז) וההובלה של אובמה היא 18-74, ובנבאדה הנשיא מוביל כעת 20-69.
אף שברור לכל שמדובר בחישובים פוליטיים קרים, הדיווידנד של אובמה הוא ענק. במהלך זה הנשיא לא רק סנדל את מועמד הרפובליקנים מיט רומני (שבמהלך הפריימריז פנה בחדות ימינה בנושא ההגירה כדי להוכיח לשמרנים שהוא אינו רך בעניין זה), אלא גם את אחד המועמדים העיקריים לאיוש תפקיד סגן הנשיא: מרקו רוביו, הסנאטור ממוצא קובני ממדינת פלורידה.
חשבון פשוט יכריע את גורל הבחירות בנובמבר, וכל מדינה מתנדנדת חשובה. צפויים לנו עוד מספר רב של מהלכים אסטרטגיים שמטרתם "לצבוע" את המדינות בכחול או באדום, ובשבועות הקרובים נסקור את החישובים הללו ונראה כיצד יקבעו מדינות אלה את זהותו של הנשיא הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם