מכה קטנה בכנף
בעריקתו של מנאף טלאס, מקורבו של אסד, יש פגיעה מוראלית בצמרת השלטונית, אבל לא ברמה כזו שיכולה למוטט אותה. בינתיים אסד ישמור על מעמדו
וכך, בבוקר ה-13 בנובמבר ביצע אסד, שר ההגנה ומפקד חיל-האוויר דאז, בשותפות עם הרמטכ"ל וסגן-שר ההגנה, טלאס, הפיכה צבאית שהצילה את עורם, וכמובן העלתה את אסד לשלטון. כעבור שנתיים מונה טלאס לשר-ההגנה ושירת בתפקיד עד לשנת 2004. הוא גם היה זה שסייע בהעברה המסודרת של השלטון מהאב, חפאז, לבן, בשאר, ביוני 2000.
אולם, העזרה הזו לא תרמה לטלאס עצמו, משום שכבר בשנתו הראשונה לשלטון בשאר דאג להרחיקו ממוקדי הכוח השלטוניים, ייתכן מפני שחשש מכוחו הרב; ייתכן משום שדבק בו ריח עז של שחיתות.
מדוע, אם כן, דווקא העריקה של מנאף תפסה כותרות, לאחר שבפועל משפחת טלאס כולה עזבה את סוריה? התשובה טמונה בתפקיד הבכיר שמילא מנאף בצמרת השלטונית, הצבאית והמדינית כאחת.
מנאף גדל עם משפחת אסד. הוא היה חבר קרוב של באסל, בנו הבכור של חפאז, ומי שהוכשר לרשת את הנשיאות, עד למותו בתאונת דרכים ב-1994. לאחר מכן, התחבר מנאף עם בשאר, כאשר זה חזר מלונדון לאחר מות אחיו.
השניים התחנכו יחד באקדמיה הצבאית בעיר חומס, ולאחר שבשאר התמנה לנשיא התהדקו הקשרים עוד יותר. מנאף עצמו קודם לתפקיד של גנרל במשמר הרפובליקה הסורי (מפקד חטיבה 105), הגוף הצבאי היחיד שקיים בתוך עיר הבירה דמשק ואמון על הגנתה מפני איומים פנימיים, וממילא על הגנת המשטר עצמו. בנוסף, מנאף היה חבר
אולם, בסופו של דבר, ערק מנאף מן הצבא ומן המפלגה. אם נאמין לאופוזיציה הסורית בגולה, הדיכוי הרצחני שמפעיל הצבא הסורי כלפי המפגינים, השותפות של מנאף בתוכניות לבלימת ההתקוממות וקשריו עם מאהר אל-אסד, מאדריכלי הדיכוי האלים, נתנו בו את אותותיהם וגרמו לו לנטוש את אסד. כיליד העיר רסתאן, אשר נמצאת בתוך מחוז חומס, לא יכול היה מנאף לראות את בני עדתו ובני עירו הסונים נשחטים על-ידי נאמני המשטר העלאוווי של אסד.
יחד עם זאת, ייתכן כי דווקא העזיבה ההמונית של כל בני משפחתו גרמה לו להבין,שהוא נמצא על ספינה טובעת. בל נשכח כי מוסטפא טלאס נפגע עמוקות לאחר שהורחק ממעגל מקבלי ההחלטות, וכנראה החליט, מיד עם פרוץ המהומות, לעזוב את סוריה. כך, כאמור, עשו גם שאר ילדיו למעט מנאף.
עתה, לאחר שנותר לבד, לאחר שראה כיצד המשטר נכשל במאמציו לדכא את המהומות, ולאחר שהבין כי הלחץ המערבי גובר מיום ליום, החליט גם כן לעזוב לפני שיהיה מאוחר מדי.
האם זהו האות המיוחל להתפוררות השלטון? לא! יש להבין כי הצמרת הסורית מורכבת ממעגלים: המעגל המרכזי הוא של בני המשפחה; המעגל השני שייך לבני העדה העלאווית; והמעגל החיצוני מורכב ממקורבים ומידידים.
נכון, יש כאן פגיעה מוראלית בצמרת השלטונית, אבל לא ברמה כזו שיכולה למוטט אותה. כל עוד אסד שולט בשני המעגלים האחרים; כל עוד בני המיעוטים (בייחוד הדרוזים והנוצרים) וגם חלקים נכבדים מן העדה הסונית נמצאים לצדו; וכל עוד רוסיה מסייעת לו, אסד יחזיק מעמד. עבורו העריקה של מנאף היא בסך הכל מכה קלה בכנף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם