טלטלה

זיכוי אולמרט - יום חג למקבלי המעטפות

אם יש מי שסבור שעובד מדינה מסור כמו לדור צריך להתעטף בקלון, ושאולמרט הוא דרייפוס החדש, הרי שהוא הפנים את מורשת הספין

שי גולדן | 11/7/2012 4:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
יום חג הוא זה, ללא ספק. יום חג לכל מקבלי הכסף במעטפות, לכל הנוסעים למלונות יוקרה במחירים בלתי סבירים, לכל מקבלי ההטבות הלא כשרות והמסריחות (אבל לא הבלתי חוקיות), לכל אוגרי הספק-תרומות ספק-מענקים פסולים ספק-כסף שתכליתו אינה ברורה. יום חג הוא להם. אחרי הכל, אתמול הכשיר בית המשפט המחוזי בירושלים את כל המעשים הגבוליים כולם בתואנה שאין דרך להוכיח מעל לכל צל של ספק את המניע העומד מאחוריהם, להוכיח את הכוונה ואת התכלית של הווייתם.

יידע כל פוליטיקאי ישראלי מושחת (אבל באופן שבית המשפט אינו מסוגל להוכיח מעל לכל צל של ספק(כי יוכל להמשיך ליהנות ממנעמי החיים, מההנחות הפסולות, מטובות ההנאה של הקומבינות הגבוליות שעמיתיו, הישראלים הפלבאים, אינם מסוגלים להפיק לעצמם - ולגלגל הכל למטה אל סנצ'ו פנצ' ו זקן שעשה הכל על דעתו, בלי שהנהנה היחיד התכוון ליהנות ובלי שהמשתמש בכסף של הנדבן הידוע מוריס טלנסקי תיעד במסמכים באופן פסול את מהות ההעברה המסריחה ואת תכלית השימוש בכסף. אמנם, יום חג הוא.

בית המשפט זיכה, ומשה לדור נפל בגדול. הבה נצא לרחוב צלאח אדין ונבקש את ראשו של הפרקליט הפוחז. הוא המושחת האמיתי הוא הנוכל המושלם בסיפור הזה. לא מי שקיבל כסף פסול, לא מי שהשתמש בסייענים ובעוזרים נאמנים להסוות את מהות קשריו עם מאכער מפוקפק כמו טלנסקי, לא מי שלן במלונות יוקרה ונסע במחלקות ראשונות וענד שעונים בשווי עשרות אלפי שקלים בעודו נושא במשרה ציבורית. לא. פרקליט המדינה הוא האיש שיש לערוף את ראשו ביום
הזה.

הנה כי כן, הדרך העקומה שבה מתנהלים הדברים בישראל ממשיכה להתעקל ולהתעקם עד השעה שבה אין לדעת עוד מהו ישר ומהו מעוות, מי פסול ומי כשר, מי הנבל ומי הרשע. אם יש מי שבאמת ובתמים סבור שעובד מדינה מסור כמו משה לדור - על כל מגרעותיו האישיותיות; על התיק החסר שהגיש לבית המשפט - הוא מי שצריך להתעטף בקלון היום, ושאהוד אולמרט הוא דרייפוס החדש, הרי שהוא הפנים עד תום את מורשת הספין הישראלי, את הלך הרוח המשוגע שבו צדיק ונערף ראשו, ורשע יוצא מבית המשפט כשחיוך ענק מרוח על פניו.

הגורמים במערכת הפוליטית שנערכים לשובו של אולמרט מקדימים מאוד את המאוחר, אבל גם מכשירים את הלבבות לקראת הווה שבו המושג "שחיתות" יהפוך להיות כה עמום, כה מופשט וכה קשה לעמידה במבחן בית המשפט, עד שנדמה כי מעולם לא היינו קרובים יותר לעמוד בפתחו של עידן שבו איש הישר בעיניו יעשה - כי אחרי הכל, אין שופטים בירושלים. וגם אם יש, הם מדקדקים רק בלשון החוק ומבטלים את ההיבט הציבורי של המעשים ושל עושיהם. ובאמת, אין זה תפקידם.
תפקידו של הציבור לקרוא את פסק הדין ולהבין כי גם אם הוטבעה חותמת "זכאי" גדולה על אהוד אולמרט - איש כזה, רק בהסתמך על המעשים שמיוחסים לו בפסק הדין, אינו יכול לעולם עוד לשוב לחיים הציבוריים בישראל. אבל אין סיבה להיות אופטימיים לעניין הסתלקות האיש הבעייתי הזה מחיינו. אחרי הכל, אנו עסוקים מדי בקיפוד ראשו של פרקליט המדינה. אין זמן לזוטות כמו דקדוק במעשיו המבישים של ראש ממשלה לשעבר בישראל.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

שי גולדן

צילום: .

בן 40, סגן עורך מעריב

לכל הטורים של שי גולדן

עוד ב''דעות''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים