אולי בפעם הבאה נחשוב לפני שנקרא לרה"מ "תתפטר"
אולמרט זוכה ממרבית ההאשמות והורשע בעבירה קטנה יחסית של הפרת שאין לזלזל בה, אבל היא בכל זאת גורמת לתהות: האם כל הסיבוב הזה היה שווה מבחינתנו כעם?
אבל אחרי שהאבק קצת ישקע ויסתיימו הקריאות ההדדיות למוות, השאלה היא מה נלמד ומה יישאר. הנה וידוי: בזמנו הצבעתי לאולמרט. זה לא היה מאהבת מרדכי, אלא תוך כדי סתימת האף ומתוך ההבנה הרגילה שאין ברירה - לפני שש שנים וחצי היה נראה שהוא הרע במיעוטו. כעת אני מתרשמת שהשיקול הזה היה די נכון לזמנו.
אולמרט זוכה ממרבית ההאשמות והורשע בעבירה קטנה יחסית של הפרת אמונים שאין לזלזל בה, אבל היא בכל זאת גורמת לתהות: האם כל הסיבוב הזה היה שווה מבחינתנו כעם? אני חלילה לא קוראת להעלים עין מעבירות שחיתות - עם נורמות כשלנו, צריך להחמיר איתן ככל שניתן. יחד עם זאת, אם נתעלם לרגע מהזכות הלגיטימית שלנו ללינץ', נוכל לעשות חשבון קר: האם שילמנו מחיר יותר מדי יקר?
מצד אחד, הרווחנו במלחמה בשחיתות. יידע היום כל נבחר ציבור שלא משתלם להתעסק בדברים לא כשרים, גם אם הם לכאורה קטנים ולא מהותיים. ההדחה,
ההכפשה בתקשורת, הכתם שיישאר לעולם וההרחקה מהחיים הציבוריים הם מחיר שכל רמאי יחשוש מלשלם.
מצד שני, הנה המחיר ששילמנו עבור הרווח הזה: הדחנו, הצבענו שוב, ומתברר שהדיל החדש שקיבלנו, איך לומר, הוא לא בדיוק שדרוג: קואליציה קיצונית וראש ממשלה שהאסטרטגיה היחידה שלו היא "הישרדות VIP", הידרדרות גדולה בתחום המדיני, תדמית לאומית של סרבני שלום, אנטישמיות גואה, חרמות בכל מקום, ונתניהו שממשיך לשחק בבנייה בהתנחלויות תוך העמדת פנים שהוא פתוח למו"מ. נכון שגם אולמרט ידע להיות חביב החרדים, אבל המחיר שנתניהו מוכן לשלם על כך גדול עשרת מונים, והמשמעות היא קרע בתוך העם ועיוות גדול מתמיד בחלוקת התקציבים.
אז היה שווה או שאולי לא כל כך? ואם לא, אז מה ניתן בכל זאת לעשות עכשיו? ראשית, כדאי לשקול לנהוג כמו צרפת, כלומר לא לנהל משפט נגד ראש ממשלה מכהן שנחשד בפלילים, אלא למצות עמו את הדין רק לאחר שסיים את תפקידו. כשלא מדובר בפשע כמו רצח או אונס, לפעמים אי-היציבות השלטונית היא מחיר יקר מדי לשלם על צדק ודין מיידיים. הם יגיעו, אך יחכו כמה שנים, ובינתיים יהוו איום על הנבחר החשוד שאם אכן סרח, לפחות יחשוש להמשיך כך בעתיד. שנית, בכל פעם שאנחנו נגררים אחרי תשוקתנו לצלוב, לסקול, לשנוא ולפטר את מי שסרח, אולי כדאי שנעצור לרגע, נספור עד עשר, נחשוב גם על האפשרות לתקן, ובעיקר נהרהר במה שיהיה הכי טוב עבורנו רגע אחרי שהוא יודח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם