צאו לנו מהחיים
חברי הכנסת חונקים אותנו בהצעות חוק פטרוניות. אם החוק יאפשר להגניב פופקורן לבתי הקולנוע, מחר הבליינים ייכנסו לבר עם הבירה ביד
הביקור בקולנוע הוא עסקת חבילה הכוללת הנאה מהסרט, קניית פופקורן בשלוף ואולי גם איזה חטיף. מי שרוצה לחסוך, מוזמן להתרווח בכורסתו הביתית, להזמין סרט מהווי-או-די במחיר מוזל ולזלול בשיטת "אכול כפי יכולתך".
אם החוק מאפשר היום להגניב פופקורן ביתי לבתי הקולנוע, מדוע שמחר לא יחייבו את בעלי הפאבים לאפשר לבליינים להגיע עם הבירה, ומחרתיים יאלצו את המסעדנים להתיר ללקוחות להגיע עם הקינוח הביתי? חוק הפופקורן מצטרף לסדרת חוקי פטרונות המתייגים אותנו כאינפנטילים. הם מתייחסים לאזרח כמו שבצה"ל מתייחסים לחיילים - כרכוש צבאי. החכ"ים דואגים לנו כאילו זה עתה נשלפנו מבית יתומים ונזרקנו לעולם הצרכנות האכזר.
הצעות החקיקה ההזויות כיד הדמיון מתחילות בקביעת גיל המינימום לדחיפת הסיליקון לחזה וממשיכות בחוק התספורות (בשוק ההון), חוק הקלון (לפעילי הבורסה), חוק הרזון (הידוע יותר בשמו כ"חוק הפוטושופ") ועוד.
הבעיה האמיתית מתחילה כשחברי הכנסת והרגולטורים אינם מסתפקים בהסדרת הרגולציה הצרכנית, אלא מתערבים במישרין בקביעת המחירים ובשרטוט גבולות הגזרה של התעריפים. שימו לב, שפעת הכללים והחוקים יוצאת מבית היוצר של ממשלת נתניהו שעדיין לא הצהיר על המרת משנתו הניאו-ליברלית.
תפקידם?
התופעה מדאיגה במיוחד בתחום הפיננסי. הרגולטור כבר החליט לקבוע דמי ניהול מקסימליים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה. בשבוע שעבר הוא עלה מדרגה ושיגר הצעה הקובעת גם את דמי ניהול המינימליים באפיקי החיסכון הארוכים.
רשות ניירות ערך קפצה אף היא לעגלת הפופוליזם והודיעה על הפחתת עמלות ההפצה שמקבלים הבנקים בקרנות הנאמנות. "הגיע הזמן שהצרכן ישלם פחות לא רק על הקוטג' והסלולר", הפתיע יו"ר הרשות בגישתו הצרכנית. הוא גם עדכן שההוזלה לא תישאר בבית ההשקעות, אלא תגולגל לצרכן.
חברות הביטוח נדרשו על ידי המפקח
להפחית את תעריף ביטוח החובה לאופנועים, הגם שסיכון הנסיעה באופנוע מחייב תעריף גבוה בהרבה. המפקח על הבנקים ידרוש מחר מהבנקים להפחית תעריפי עמלות בתואנה של כשל שוק. הרגולטורים מתיימרים להבין טוב מהמנכ"לים את כללי המשחק.
אבל האם באמת תפקידם הוא לקבוע את המחיר? ניתן להבין מעורבות כזאת אם היא נקודתית ובמינון הנכון. אולם מצב שבו הרגולטור מתאהב בתפקיד ותופס את תפקיד המנכ"ל, ללא לקיחת אחריות, אינו מקובל בשום מקום בעולם המערבי. זה מפחית את התמריץ ליזמות עסקית ואת התיאבון ללקיחת סיכונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם