סיפור ההצתה העצמית הראשונה בישראל
פעילת הימין, ילנה בוסינובה, הציתה את עצמה בתקופת ההתנתקות ומתה מפצעיה. כעת מבקשים בני משפחתה להפריד בינה ובין משה סילמן

ילנה בוסינובה. לא נצרבה בתודעה מתוך: אתר ההנצחה
בוסינובה הגיעה ביום קיץ לוהט לאחד המחסומים המשטרתיים שהוצבו בכדי לחסום את כניסת פעילי הימין לגוש ועמדה לצידו במשך כמה שעות כשהיא מחזיקה בידיה סרטים כתומים שהיו סמל המאבק בהתנתקות.
משרד השיכון: רצינו לעזור למשה סילמן
אש המחאה: הצתות ששינו את ההיסטוריה
משה סילמן: "אני מאשים את המדינה"
לאחר מספר שעות הבחינו השוטרים בבוסינובה ממרחק של כמה עשרות מטרים כשהיא עולה באש. הם רצו לכיוונה וכיבו אותה אולם האש אחזה בכל חלקי גופה והיא נפצעה אנושות. בוסינובה פונתה לבית החולים סורוקה בב"ש שם נאבקו הרופאים על חייה אך כעבור תשעה ימים היא נפטרה מפצעיה.
סיפורה של בוסינובה לא נצרב בתודעה הציבורית בישראל כתוצאה משתי סיבות עיקריות: האחת היתה היעדר צלמי עיתונות באזור בעת ההצתה. ההצתה העצמית של משה סילמן תועדה היטב מכל הזוויות והתמונות פורסמו מייד בכל אמצעי התקשורת.
המקרה של בוסינובה הגיע לידיעת העיתונות רק כשהגיעה כבר לבית החולים
והיעדר התמונות פגע בהגשה הרחבה של הסיפור. בנוסף, אירועי ההתנתקות סיפקו כותרות גדולות מדי יום ולכן סיפורה של בוסינובה נדחק באופן יחסי לשולי החדשות.
ילנה בוסינובה איבדה את אמה שנפטרה זמן קצר לפני ההצתה. משפחתה הקרובה בארץ כללה רק עוד בת דודה שהתגוררה אף היא בקדומים. בשיחה עם nrg מעריב, ביקש היום (ראשון) יצחק משורר, בעלה של בת דודתה של בוסינובה לעשות הפרדה בין המקרה של בוסינובה לבין זה של משה סילמן.
"אצל ילנה זה היה דבר אחר. היא התנגדה להתנתקות, היא נלחמה על דברים אידיאולוגיים כלליים. היא לא נלחמה נגד בעיות אישיות שלה אלא בעיות של הציבור. אין מה להשוות, עם כל הצער, האיש שהצית את עצמו נלחם על דברים סוציאליים. הוא נאבק למען פתרון של בעיות אישיות שלו".
משורר גם הביע צער שסיפורה של בוסינובה לא מוכר לציבור הרחב "המוות שלה הוא כאב גדול בשבילנו אבל זה שהמעשה שלה לא השפיע ולא שינה שום דבר זה כאב עוד יותר גדול".

משה סילמן מפונה לתל השומר.
אורי דוידוביץ'
