מחביאים את התקציב
ראש הממשלה תוקע משיקולים פוליטיים את הדיונים על תקציב השנה הבאה. את המחיר משלם המשק שמידרדר למיתון מסוכן

מקבץ מנתוני השבוע מראה שאנחנו עושים את דרכנו לשם. מדד יוני שפורסם שלשום היה שלילי וירד במפתיע ב0.3- אחוז. זה מלמד עד כמה אנחנו מחזיקים הארנק קרוב לכיס ומתקשים לשלוף את כרטיס האשראי. היצוא התעשייתי, שהוא אחד האינדיקטורים החשובים ביותר לחוסנו של המשק, איבד ביוני 12 אחוז מערכו בהשוואה לחודש מאי.
מחזורי המסחר היומיים בבורסה ממשיכים להיות נמוכים מהפדיון היומי של שוק הכרמל. אתמול הם צנחו לשפל של 400 מיליון שקל, חמישית מהמקובל בימי השיא. גביית מסי הבורסה נמצאת בירידה, וקושי החברות לגייס הון יוביל לירידה בהשקעות ובצמיחה.
אין צורך בשיגור דוחות של אנליסטים כדי לשכנע ש2012- הולכת להיות שנה קשה ו2013- שנה אף קשה יותר. כיום כולנו תקועים עדין עם הפארסה של תקציב 2012 (המחצית השנייה של התקציב הדו-שנתי), שהפך לחסר רלוונטיות לחלוטין.
על רקע ענני אי הוודאות המתקדרים, המגזר העסקי, הציבורי והפרטי היו שמחים להצטייד במידע צופה פני עתיד. כל איש עסקים היה שמח לדעת את שיעור מס החברות העתידי, מס ההכנסה, המע"מ, תקציב ההשקעות, תקציב הביטחון ועוד. נתונים אלה היו אמורים להתקבל עם חשיפת ממצאי תקציב .2013 כך היה ניתן לעדכן את תוכניות העבודה והאסטרטגיות העסקיות.
תקציב 2013 היה אמור לשמש עבורם כמצפן הכלכלי אך בהיעדר מצפון כלכלי מצד מקבלי ההחלטות התקציב נותר חבוי במגירות. בהיעדר יעדים ארוכי טווח, אין פלא שהעיסוק השוטף מתמצה בתקציב ההצטיידות של רכבי שרי הממשלה.
לא תמיד נהגו כך באוצר. בימים שבשגרה, ביולי-אוגוסט הממשלה כבר אמורה לחגוג את סיום דיוני התקציב שגיבש האוצר ולהביאו לאישור הכנסת בספטמבר (לקראת סיום פגרת הקיץ). בפועל, למעט ישיבת תקציב טעונה אחת,
לא ניפול מהכיסא אם ראש הממשלה יבצע תפנית מחודשת ויודיע בקרוב על הקדמת הבחירות. במערכת הפוליטית מעריכים שזחיתות הדעת הובילה לטעות של אי הסכמתו ליוזמה להקדמת הבחירות.
טעות דומה, להבדיל, עשה הנשיא הנוכחי שמעון פרס כשב,1995- מיד לאחר רצח רבין, התנגד להקדמת הבחירות שבסופן הוא הפסיד את השלטון. אם הבחירות יוקדמו, תקציב 2013 הלא ידידותי יאושר רק אחריהן. או אז יוכל ראש הממשלה להניף בנחת וללא מורא המחאה החברתית את גרזן הקיצוצים בלי שייאלץ לשלם על כך מחיר בקלפי.