
חוגג בזכות מבקריו
כל אלה שהרשיעו את אולמרט כבר מזמן וערמו על גבו עוד ועוד האשמות גרמו לפסק הדין של השופטים להיראות כזיכוי ממש

אבל על מבקרי אולמרט ורודפיו בשנים האחרונות לדעת שיש להם חלק מרכזי בכך שהאיש יכול לחגוג עכשיו זיכוי ולומר שלא היו מעטפות ולא שימוש פסול בכספים, ודבריו אף מתקבלים על דעת חלק מהציבור. כל אלה שהרשיעו את אולמרט כבר מזמן, עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, הצליחו להחדיר בציבור גדול את ההכרה שהאיש פושע-מאפיונר. על רקע נבואותיהם והרשעתם המוקדמת, הם גרמו לפסק הדין של השופטים להיראות כזיכוי ממש.
יחד עם זאת, הם צודקים בדרישתם להביא את העניין להכרעת בית המשפט העליון עקב נימוקי הזיכויים של שופטי המחוזי הלא תמיד משכנעים.
אך אם העליון יאשר את פסיקת המחוזי, האם הם יקבלו את הכרעתו? הרי לא ייתכן ולא לגיטימי שבית המשפט יפסוק בניגוד למה שפסקו הם מזמן.
2. ובאותו עניין: בפרשת חוקת, שנקראה בשבת לפני כשבועיים, מופיע סיפור חטאו של משה שהכה בסלע כדי להוציא ממנו מים בעוד ה' הורה לו לדבר אליו; חטא שגרם לעונש שהושת עליו ועל אהרן אחיו, שלא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל".
המפרשים התלבטו במהלך הדורות בשאלה מהו החטא הגדול הנגוע באי-אמונה שגרם לעונש כה קשה. עד שבא שד"ל (שמואל דוד לוצאטו) וכתב כך: "משה רבנו חטא חטא אחד, והמפרשים
אולמרט אינו משה רבנו, אפילו לא מתקרב, וגם המפרשים-פרשנים של ימינו, שגילו בו כל הזמן חטאים חדשים, הם לא בדיוק שד"ל, אבל הסיטואציה דומה. וחבל שמחפשי העוונות דהיום לא למדו מהחכם היהודי-איטלקי.
3. ובעניין אחר: שמעון פרס השלים השבוע חמש שנות נשיאות ובחודש הבא יחגוג יום הולדת 89. מזל טוב. כשהעמיד עצמו לבחירה ב-2007 והושמעה ביקורת על גילו המופלג, אמר: מה אכפת לכם, לכל היותר תהיה לכם הלוויה ממלכתית בעוד שנתיים-שלוש. אז שיהיה בריא.
אין ספק שפרס הכניס ממד חדש לתפקיד הייצוגי הזה, ומעורבותו, לטוב ולרע, ניכרת בתחומים שרוב הנשיאים הקודמים היו מודרים מהם. הבעיה היא נתניהו. עוד לא גמר להילחץ מאפשרות חזרתו של אולמרט לזירה הפוליטית, והנה יש לו את פרס על הראש.
בעוד שנתיים, בגיל 91, הוא עלול לחזור לפוליטיקה. נכון, בבחירות הבאות לא יוכל לרוץ, אבל בבחירות 2017, בגיל 94, יוכל גם יוכל. וזה מספיק לביבי בשביל להתחיל להזיע.