בעבור בצע פוליטי
גנרלים עטורי תהילה וחסרי אישיות מובילים את המערכת הפוליטית. הם אלו שימשיכו לפטור משירות צבאי את מי שהם חפצים ביקרו ולכם יסבירו כמה חשוב לשרת את החברה
הפסאודו-משבר פוליטי בעקבות פרישת "קדימה" מהקואליציה, באמתלה של מתוך מניעים אידיאולוגיים מובהקים, איננו יותר מקרקס פוליטי שבו הלהטוטנים מתגלים כבלתי מקצועיים בעליל. הסיסמאות המופרחות לאוויר, הספינים התקשורתיים, התרגילים המלוכלכים, הם מהות הפוליטיקה הישראלית ולא אידיאולוגיה פוליטית מובהקת.
ראש הממשלה הוא הלהטוטן המרכזי משום היותו העומד בראש המערכת. שאיבתו של מופז אל תוך הקואליציה לא נבעה אלא מתוך שיקולים פוליטיים צרים ביותר. לא הייתה לנתניהו אפשרות לתת למופז כל הישג. התנהלותו של ראש הממשלה כלפי מופז באותם 70 ימי "ממשלת אחדות" (אין שם יותר מטופש לגוש 94 הח"כים ששום דבר לא חיבר ביניהם זולת שררה), הייתה בהתאם להערכתו את שותפו הפוליטי החדש: בוז והתעלמות מוחלטת.
מופז, צמא שלטון וכוח, מחפש כבוד ורוצה להוכיח את כישוריו, מחל על הכל, כולל השפלות, ובלבד שיישא בתואר סגן או ממלא מקום ראש הממשלה (האמת היא שאין לתואר כל חשיבות). אם נתעלם לרגע מן המחלוקות המדוברות שבגללן, כביכול, התפרקה ממשלת האחדות, הרי שהתמונה המתגלה לעינינו היא מכוערת, סוריאליסטית, ומעבר לכל, בעלת מסר שעלול לפגוע קשות בעתיד.
נתניהו, האיש שהביטחון הוא מעל הכל, הגנת המולדת היא צו מצפוני שאין למעלה ממנו, האח השכול של מי אדם שהיה מוכן להקריב את חייו המדינה, הוא האיש שנתן את ידו ל"תרגיל מסריח" נוסף הפוטר חרדים וערבים מכל שירות למדינה. בעבור בצע פוליטי, הישרדות לשמה, ההזדמנות ההיסטורית, כפי שהוא עצמו כינה אותה, בוזבזה.
איך ראש הממשלה יכול להביט בעיני ציבור המתגייסים, צעירים וצעירות, ולהסביר את ה"נבלה" הפוליטית? איך ראש הממשלה מסוגל להופיע בפני מצלמות
שליחו של ראש הממשלה, משה (בוגי) יעלון, מסוגל להופיע בפני כלי התקשורת ולהודיע שאין פתרון לבעיית השירות. מן השר יעלון אין לי אף דרישה. אולם מרא"ל (מיל') יעלון ציפיתי שיעמוד בראש המאבק לגיוס כלל אזרחי ישראל. האיש ש"בילה" את מרבית שנותיו במערכת הביטחון, הגיע לדרגה הגבוהה ביותר, הוא האיש שנותן את ידו למעשה ההשתמטות המכוער ביותר.
הרא"ל הבא הוא מופז. הרי היה ברור שכניסתו לממשלה היא מעשה שנועד לחלץ אותו מהמצוקה שבה הוא ומפלגתו נמצאים. לא הייתה כל סיבה אחרת זולת מופז וטובתו. אפילו הוא יודע שגיוס החרדים והערבים הוא חלום באספמיה.
לא יהיה גיוס כלל החרדים או הערבים, לא תהיינה סנקציות כלכליות או משפטיות כלפיהם. למה? בין היתר משום שמופז לא באמת התכוון למה שהוא אמר.
רא"ל שלישי ושר ביטחון בהווה, אהוד ברק, יצטרך לעמוד במילתו: ב- 1.8.2012, פג תוקפו של חוק טל וכולם מחויבים בגיוס. ברק, שמכין את הקרקע הפוליטית לעתידו, בוודאי לא יעשה מהלך שיגרום לו נזק פוליטי. התסריט כתוב מזמן: מר ברק יחתום, איך לא, על הוראה או כמה הוראות שעה, ימלמל כמה משפטים בטלוויזיה, והעולם ימשיך לנהוג כמנהגו.
פטריוט אחר, איש שמילה אצלו זו מילה, שר החוץ ליברמן, כבר הוכיח לנו מהי נאמנות לאזרחים ולמדינה. נכון שהצעת החוק של מפלגתו נפלה אך ליברמן לא יעזוב את הקואליציה עבור זוטות כאלה.
אז הגענו למצב שגנרלים וביטחוניסטים, עטורי תהילה וחסרי אישיות, הם המובילים את המערכת הפוליטית שמזמן השילה מעליה את האידיאולוגיה וכבשה בסערה את הדמגוגיה. הם שימשיכו לפטור משירות צבאי את מי שהם חפצים בהם, ולכם יסבירו כמה חשוב לשרת את חברה.