סוף הסיפור

הסיפור של קדימה נגמר. היא נפחה את נשמתה. עכשיו, כשהספינה טובעת, העכברים מתרוצצים ומחפשים לעצמם סירות הצלה. ואין

בן כספית | 23/7/2012 5:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אין לי מושג מתי בדיוק יצוצו שבעת המופלאים, חברי הכנסת שיואילו סוף-סוף לפלג את קדימה ולסמן לכל השאר לבוא אחריהם במרוצה, ואם זה משנה משהו. הסיפור של קדימה נגמר. היא נפחה את נשמתה בחיק המשפחה, מקום קבורתה לא נודע, נא להימנע מביקורי תנחומים.

אפשר לדמות מפלגה לפר גדול וכבד המושך מחרשה רעיונית ומנסה להותיר חותם על השדה. בפרוותו של הפר הזה מקננים לא מעט טרמפיסטים, בואו נקרא להם פשפשים, שתופסים עליו טרמפ. מבחינתם, גם הם חרשו.

זוהי תופעה שגורה בפוליטיקה, לא המציאו אותה בקדימה. מה שמיוחד לקדימה הוא שהפשפשים מנסים להשתלט על הפר, ואילו הוא, מצדו, מעדיף להתפגר בשקט. הם מחפשים פרווה חדשה לקנן בה, מחרשה חדשה להתהדר בה. סיפור עצוב שממחיש טוב יותר מכל דבר אחר לאילו תהומות שקעה הפוליטיקה הישראלית המנוונת, כשכבר היה נדמה שאין עוד לאן לשקוע. אגב, בשעת כתיבת הדברים הללו, קדימה היא עדיין המפלגה הגדולה בכנסת. בבחירות האחרונות היא ניצחה גם את הליכוד.

קדימה היא שלד בורסאי חדל פירעון. מפלגה שנבנתה סביב דמותו של מנהיג מיתולוגי, אבל התברר שגם מנהיגים מיתולוגיים אינם חסינים מפגעי הגורל. אחר כך קרה מה שקרה, וקדימה איבדה את שני מנהיגיה הבאים. אחד הסתבך והתפטר, השנייה התברברה והודחה, השלישי כרה לעצמו קבר וקפץ לתוכו.

הבעיה המובנית של קדימה הייתה שעם הסתלקותו של שרון וכישלונה של ההתנתקות, לא היה לה רעיון מכונן אמיתי שאפשר היה להצטופף סביבו. ובשלוש השנים האחרונות גם לא היו ג'ובים להתקוטט עליהם. רשימת קדימה גדושה באופורטוניסטים שמצא חן בעיניהם לשבת בכנסת, עדיף בממשלה, ולא ראו את עצמם בנויים לאופוזיציה. עכשיו, כשהספינה טובעת, העכברים מתרוצצים ומחפשים לעצמם סירות הצלה. ואין.

מה שיש זה צחי הנגבי. תוכניתו הגדולה לכבוש את קדימה וממנה את ראשות הממשלה נתקלת בקשיים מסוימים, כי קדימה כבר לא איתנו. הנגבי במצוקה. הוא היה חביבו של שרון, שראה בו סוג של יורש. להנגבי יש כמה תכונות שהיו לשרון, הבולטת שבהן היא יכולתו לעמוד בלחצים ולא להישבר. הבעיה היא שפטרונו כבר לא איתנו, והפלטפורמה שהותיר אחריו מתפרקת בתנועה.

הנגבי מנסה עכשיו להציל את מה שנשאר ולמהר בחזרה לליכוד; הליכוד, שממנו נמלט יחד עם שרון רק לפני שבע שנים. אז עמד בראשו ביבי, היום עומד בראשו נתניהו. אז מה השתנה בעצם? שום דבר לא השתנה, חוץ מזה שעכשיו הנגבי צריך את הליכוד, שלא לגמרי צריך את הנגבי.

תסמכו על צחי, יש בו מספיק אנרגיה כדי להעמיס עוד שישה טרמפיסטים, שיסמנו את הדרך לשבעה אחרים לבצע פילוג משלהם (המפלגה של רמון), והעסק כולו יתפורר לשאול מופז בין הידיים. לא ברור לי למה בנימין נתניהו מתעקש ללכלך

לעצמו את הידיים עם הסחי הזה. הרי פורשי קדימה לא יספיקו לו כדי להעביר את חוק הגיוס שלו, ורק ידביקו עליו את קלונם. אין לביבי מספיק קלון משלו?

מופז הוא הגיבור הטראגי. הוכחה חיה (בקושי) שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. כמו שאהוד ברק הצליח להחיות באורח פלא את מפלגת העבודה כשנטש אותה, כך מופז הצליח להשמיד לחלוטין את קדימה כשהשתלט עליה. לא משום שהוא כל כך גרוע. להפך. מופז הוא איש טוב שהתכוון לטוב.

הבעיה שלו הייתה שעשה את כל השגיאות שאפשר להעלות על הדעת, וכשהן אזלו, הוא עשה עוד כמה שגיאות שלא יעלו על הדעת. ככה זה כשאתה מקיף את עצמך ביועצים שחושבים על עצמם ולא עליך.

בימים שבהם התלבט אם לעזוב את הקואליציה ולפוצץ את העסקה עם ביבי על חוק טל, נהג מופז להגיד שהוא מעדיף למות זקוף מאשר לזחול פעם נוספת. הוא ידע מה הוא אומר, מופז, כי כמו שהעניינים נראים עכשיו, זה מגיע. כמה חבל.

בלוגים של בן כספית
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

בן כספית

צילום: דעות

עיתונאי, משפטן, ישראלי. היה בעבר שליח 'מעריב' בניו-יורק. כתב ופרשן מדיני-פוליטי-בטחוני. כתב שלושה ספרים וסיקר חמישה ראשי ממשלה

לכל הטורים של בן כספית

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים