המרוץ לנשק הכימי
הצלחתם של חיזבאללה או של כל ארגון איסלאמי סוני מתחרה להניח את ידיו על הנשק שנמצא ברשות המשטר הסורי תוביל לשינוי מאזן הכוחות. במקרה כזה ישראל תהיה חייבת להגיב
אולם בפועל, זורמים לסוריה משכנותיה בפרט (ירדן ועיראק), ומרחבי העולם הערבי בכלל (בעיקר ערב הסעודית וכווית), לוחמים המשתייכים לזרמים אסלאמיסטיים קיצוניים אשר מטרת לחימתם בסוריה חוצה את גבולות הפלת משטר העלאווים של אסד.
מדובר במספר רב של ארגונים אשר זוכים למימון ולתמיכה מצד ארגונים פרטיים וממשלות סוניות במדינות המפרץ הפרסי. עבורם המאבק הוא בעל רקע עדתי, היינו עולם האיסלאם הסוני נגד מתחרהו האיסלאם השיעי, אליו משתייכים העלאווים ובעלי בריתם איראן וחיזבאללה.
יחד עם זאת, לא ניתן להצביע על דפוס פעולה אחיד ומגובש בקרב אותם ארגונים. כך לדוגמה, מקצתם פועלים כגורם מסייע ותומך ב"צבא סוריה החופשית" ובאמצעות העברת נשק, תחמושת וציוד אשר מוברחים מירדן, טורקיה ועיראק.
אחרים נוקטים בצעדים פעילים יותר: ניהול מלחמת גרילה נגד כוחות הביטחון הסורים בערים ובכפרים השונים. אולם ישנן גם קבוצות המפעילות טרור בסוריה. טרור זה מתאפיין בפגיעה ובחטיפה של אזרחים במטרה לאלץ את בני משפחותיהם לשתף פעולה נגד המשטר, או לחלופין, בביצוע פיגועים גדולים (בעיקר באמצעות מכוניות תופת) נגד סמלי המשטר, כאשר במסגרתם מוצאים את מותם לרוב עשרות אזרחים חפים מפשע.
לא ניתן להתעלם מן העובדה כי פעולות החבלה בחלב ובדמשק מציגות לעין-כל את אוזלת היד של כוחות הביטחון הסורים מול יכולתם של הלוחמים לפרוץ את מעגלי האבטחה בערים המרכזיות ולפגוע בתומכי אסד.
מאידך, הפיכתה של סוריה לאבן שואבת עבור כוחות איסלאמיים קיצונים מן המרחב הערבי, כפי שהפכו להיות אפגניסטן ועיראק, עלולה להציב מכשול משמעותי עבור האופוזיציה בגולה, אשר מנסה כבר עכשיו לצייר למערב תמונת
לא פשוט יהיה עבור "המועצה הלאומית הסורית" ו"צבא סוריה החופשית" לטעון לניצחון על אסד, כאשר בפועל תרמו להישג זה (לכשיתממש) ארגונים קיצוניים כמו אל-קאעידה או הג'יהאד העולמי. יתרה מזו, "המועצה הלאומית הסורית" ו"צבא סוריה החופשית" עלולים למצוא את עצמם במלחמה נגד אותם קיצונים איסלאמיים, אשר זמן קצר קודם לכן שיתפו עמם פעולה - בין אם בשתיקה ובין אם בהסכמה.
ברם, עיקר החשש צריך להיות דווקא של המערב בכלל ושל ישראל בפרט. אמת, נפילתו של בשאר אל-אסד תוביל להיחלשות "ציר הרשע", המקשר בין איראן, סוריה וחיזבאללה. אפשר גם בהחלט שיתפתח עימות בין חיזבאללה לארגונים הסונים הקיצוניים, הפעילים היום בסוריה, שוב על רקע עדתי.
מאידך, מאגרי הנשק הבלתי-קונבנציונלי, הנמצאים ברשות המשטר הסורי, עלולים ליפול לידיים הלא נכונות ולהוות איום משמעותי על ישראל ועל המערב, אך גם על העם הסורי עצמו. אסד האב חתר ליצור איזון אסטרטגי עם ישראל, והוא עשה זאת באמצעות ייצור המוני של נשק כימי וביולוגי.
הצלחתם של חיזבאללה ומנגד של כל ארגון אסלאמי סוני מתחרה אחר, להניח את ידו על מקצת מהנשק הזה תוביל, ללא ספק, לשינוי מאזן הכוחות באזור - מהלך אשר יצריך באופן מיידי תגובה ישראלית.
בהקשר זה לא ניתן לשלול גם ניסיון לבצע פיגועים בארצות הברית, בבריטניה ובמדינות מערביות נוספות, כחלק מן המלחמה של האיסלאם הקיצוני "באימפריאליזם המערבי", בתרבותו ובערכיו.
ולבסוף, ייתכן מאוד שדווקא נפילת משטר אסד תלבה עוד יותר את האלימות בסוריה ותייצר מלחמת אזרחים בין העדות השונות למען עצמאות או אוטונומיה, בייחוד בין הסונים לעלאווים. אם אכן תתפתח מלחמת הישרדות עלאווית למען היפרדות מסוריה הסונית, אפשר שבכירי העדה יחליטו לעשות שימוש בנשק, אשר היה תמיד ברשותם בעידן אסד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם