בוחרים לעצום עיניים
הפוליטיקאים ימשיכו להפגין עמוד שדרה רופף כי השיטה מאפשרת להם. מי שצריך לקחת אחריות הוא הבוחר הישראלי שמצביע לפי הרגש
תחת זאת, הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב לחוליה רופפת נוספת בדמוקרטיה הישראלית - המצביע. קדימה זכתה בחלק גדול מ-28 המנדטים שלה בזכות קמפיין מבריק של חבורת ראובן אדלר. אחרי ההתרסקות של אהוד אולמרט, הצליחו הפרסומאי ועמיתיו להשכיח לחלוטין את הרשימה החיוורת שהתייצבה מאחורי יורשתו, ציפי לבני, ולמתג אותה כמנהיגת השמאל שתביא שלום לישראל.
"בשבוע האחרון, ציפי, קיבלת לפחות חמישה מנדטים מאיתנו, ממחנה השלום שלעולם לא חסם שום גוש", כתב יהונתן גפן ב"סופשבוע" בפברואר 2009, מיד לאחר הבחירות. "אני ושכמותי, מצביעים סדרתיים של העבודה ושל מרצ, הצבענו למענך במסע התעמולה הצנוע שלנו שאכן תהיי מנהיגת מחנה השלום".
מצביעים אינטליגנטיים ומעמיקים כגפן אכלו את הספין בלי מלח. הם לא התרגשו מכך שאותה מפלגה בדיוק הובילה את ישראל לשתי מלחמות; שהרקורד של לבני דל; שסגנה, שאול מופז, היה הרמטכ"ל ושר הביטחון שדיכא בכוח רב את האינתיפאדה השנייה; שהרשימה שלה גדושה באנשי ימין כעתניאל שנלר ובאנשי רוח כיוליה שמאלוב-ברקוביץ'; ושהסיבות להקמתה של קדימה - תוכנית ההתנתקות ואריאל שרון - כבר לא היו רלוונטיות.
במקום מפלגת שלום, קיבלו מצביעי קדימה משמאל חבורה שאנשיה נטלו חלק פעיל ביוזמות חקיקה אנטי-דמוקרטיות בכנסת ושחררו פנינים רטוריות דוגמת "חנין זובי". במקום גוש חוסם, זכו אנשי השמאל שנעו למרכז בגוש בגרון.
החלטות הבוחר הישראלי שטחיות
זו לא הפעם הראשונה, כמובן, שמפלגת מרכז ישראלית מכזיבה את מצביעיה. ד"ש מיהרה להתפרק, מפלגת המרכז הייתה פארסה, "שינוי" הפנתה גב למרבית הבטחותיה, ומפלגת הגמלאים כבר הייתה ההוכחה האולטימטיבית לשטחיות ההחלטות של הציבור הישראלי.
לזכותו של הבוחר הפוטנציאלי של מפלגות המרכז ייאמר שהוא מסיק מסקנות במהירות: קדימה מתרסקת בסקרים, ואת קולותיה מקבל יאיר לפיד. נכון, לבוחר אין שמץ של מושג מהן יכולותיו בתחום הניהול, פשוט כי לפיד לא ניהל דבר מימיו; לא ידוע מי יתייצב לצדו ברשימה; וכל עוד השיטה לא תשתנה, ברור לחלוטין
שלא יוכל להשיג את מטרותיו היומרניות בלי לטבול במדמנה הפוליטית.
אלא שהתסרוקת שלו יפה, סיסמאותיו מרשימות ודיבורו רהוט. די בכך, בדיוק כשם שדי היה בשני סלוגנים כדי לתת לציפי לבני 28 מנדטים. אי אפשר לדרוש מהפרסומאים שיפסיקו לתמרן, מיאיר לפיד שייפרד מהכריזמה שלו ומפוליטיקאים שיחדלו מלרוץ אחרי ג'ובים.
אפשר, לעומת זאת, לדרוש מהבוחר הישראלי שיעיין במצעים, יבחן באופן מעמיק את הרשימות ויחליט על פי עובדות ולא על פי רגשות. אחרת, בפעם הבאה שהפוליטיקאים יירקו לו בפרצוף, הוא יוכל לבוא בטענות רק לעצמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם