הדילמה של גנץ
דברי הרמטכ"ל אמש נועדו להבהיר כי ישראל בדילמה. זו אינה בחירה בין טוב ורע, אלא בין חלופות, שבכל אחת מהן טמונה סכנה גדולה
היא יכולה להמתין לרגע שבו ינסו חיזבאללה או גורם ג'יהאד עולמי להשתלט על נשק כימי סורי (וזה לא פשוט כי כדי להשיג יכולת מבצעית צריך לחבר יחד כמה רכיבים, שככל הידוע מוחזקים בנפרד), ואז תוכל לפגוע נקודתית בשיירה הנוסעת לבקעת הלבנון או לגבול עיראק. זהו סיכול ממוקד, מוצדק ויעיל, אבל הוא מטיל עול כבד על מערך המודיעין, שצריך להגיד איך זה קורה ומתי.
מצד שני, פגיעה מראש בכל האלמנטים של המערך הכימי הסורי, מחסנים ואמצעי שיגור, עלולה להצית אש גדולה בהרבה. היא תצריך גם פגיעה במערכים סוריים אחרים כדי לאפשר חופש פעולה ועלולה להשפיע גם על המאבק הפנים-סורי. יש לה גם השלכות בינלאומיות כבדות: הרבה מאוד מדינות, ובראשן צרפת ורוסיה, מעורבות בניסיון להביא לסדר חדש בסוריה.
הן יקבלו בהבנה פעולה מוצדקת של ישראל למנוע נשק להשמדה המונית מגורם קיצוני, אבל יהיו סבלניות פחות להתקפה רבתי. את כל זה הסביר אתמול גנץ וקיבל כותרת טיפה מטעה שלפיה הוא מזהיר שתקיפה פירושה מלחמה.
לא בחירה בין טוב ורע
אבל מאחורי הדברים מסתתרים דברים חשובים עוד יותר. אין אדם סביר שמוכן לקבל העברת נשק כימי לידי חיזבאללה, ולא רק נשק כימי-ישראל כבר הזהירה בעבר מהעברת מערכות נ"מ מתקדמות ללבנון.
זרועות המודיעין, לא רק של ישראל, משקיעות בשבועות האחרונים מאמץ אדיר במעקב אחרי הנשק להשמדה המונית של משטר אסד המתמוטט. כפי שאמרו אתמול גנץ ועמוס גלעד, כרגע אין שום סימן שהשליטה בנשק הזה נשמטת מידי הנשיא הסורי.
המצב לא כל כך פשוט כמו שהוא נראה. גנץ צילום: פלאש 90
יש מי שאומר שמכה קשה תרתיע את חיזבאללה מלהעז ולעשות משהו בלתי קביל בסוריה, תזכיר לו מה יהיה גורלו אם יגיב על תקיפה ישראלית באיראן ותסלול את הדרך לבצע את ההתקפה הזו עם חשש מוקטן לגורל העורף הישראלי.
הדברים מזכירים כמה דברים שנאמרו בימי מלחמת לבנון השנייה: גם אז היה מי שהמליץ להכות בהזדמנות זו בסוריה ולסדר גם איתה כמה עניינים. שבוע לפני המלחמה, ושבועיים אחרי חטיפת גלעד שליט, הגיע איש אחד לראש הממשלה אולמרט עם הצעה מקורית: לחסל את חאלד משעל בדמשק.
כשאולמרט אמר שהסורים ישתוללו, אמר האיש: "אז ישתוללו. שלושה ימים יהיה פה בלגן, ואתה תוכל לנצל אותו כדי לעשות כאן סדר: להכות את סוריה וחיזבאללה, ואחרי שלושה
ימים העולם ייבהל ויבקש מאיתנו הפסקת אש". לאיש עם הרעיון המקורי קראו אביגדור ליברמן, היום שר החוץ.
דבריו של גנץ נועדו להזכיר למי שמבקש, כמו ליברמן לפני חטיפת רגב וגולדווסר ואחרים אחריה, לסדר את המזרח התיכון עם אף-16, שניסיונות העבר של ישראל ליצור סדר חדש בכוח בדרך כלל נגמרו רע. הם מזכירים לקברניטים שמערכה בצפון, שתכלול בהכרח ירי נרחב על העורף הישראלי, תקשה עוד יותר על רעיון התקיפה באיראן.
צה"ל, ועוד יותר ממנו העורף, יתקשו לעמוד בשתי משימות כאלה באותו זמן או בדירוג קצר.
אלה ימים מורכבים מאוד בביטחון ישראל. לכל צעד יש השלכות, הבחירה אינה בין טוב לרע אלא בין חלופות שכל אחת נושאת סכנה לא קטנה, ולפחות אחת, נשק לא קונבנציונלי בידי ארגון טרור, אינה קבילה בשום מצב. שלא בפעם הראשונה, דווקא הרמטכ"ל הוא זה שנדרש להזכיר לכל מי ששש אלי כוח שדברים כאלה הרבה יותר סבוכים במציאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם