חוסכים חשמל? קבלו קופון
תחרות בפייסבוק, חלוקת פרסים וסרטונים משעשעים. גם חברות החשמל בארצות הברית שוברות הראש איך להתמודד עם בצורת החשמל. אספנו כמה דוגמאות, לתשומת לב חברת החשמל שלנו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
כן, לא רק חברת החשמל בישראל מודאגת מבצורת החשמל הצפויה בקיץ. גם חברות חשמל בארה"ב מבקשות להקטין את הלחצים על התשתיות שלהם בתקופת הקיץ בכדי למנוע מאמץ יתר של המערכות והפסקות חשמל.
מעבר לכך יש להן גם תמריץ מערכתי ולא רק עונתי לעודד חיסכון בחשמל בדמות תקנים ממשלתיים שמחייבים עידוד חיסכון באנרגיה, כמו גם משיקול כלכלי גרידא. מבחינת עלות-תועלת, בהינתן הקשיים הקיימים היום לבנות תחנות כח חדשות ולהרחיב את המערכות הקיימות, יותר משתלם היום בהרבה מקרים לחברות החשמל לעודד צרכנים לחסוך בצריכת החשמל שלהם וכך להימנע מהצורך בהגדלת היצע החשמל.
אבל איך בדיוק עושים זאת? בשאלה הזו מתחבטות כל חברות החשמל ולמעשה זאת אחת השאלות החמות בכל התחום הירוק – איך מעודדים אנשים לשנות את התנהגותם באופן אפקטיבי? האם מספיק לתמרץ אותם מבחינה כספית או שהתשובה טמונה בכלל במקום אחר?
מספר תוכניות של חברות חשמל בארה"ב מספקות כמה תשובות מעניינות לשאלות האלו ואולי כדאי גם לחברת החשמל להציץ בהן כדי ללמוד מה אפשר לעשות לקראת ימי בצורת החשמל.
לנסיונות לשכנע צרכנים לחסוך בצריכת החשמל יש היסטוריה ארוכה. רובה ככולה הינה של נסיונות כושלים שהתבססו על ההנחות שאנחנו כבר מבינים שהן לא ממש מציאותיות, שצרכנים הם אנשים רציונליים שמבינים שחיסכון בצריכת החשמל - מביא לחשבון חשמל נמוך יותר וסך הכל זה לא מסובך מדי, אז למה לא?
הטיעונים הללו נשמעים הגיוניים, אבל מה לעשות שטבע האדם קצת יותר מורכב והרבה פעמים אנחנו לא מקבלים החלטות רק על סמך שיקולים רציונליים. התובנות הללו ברורות היום גם למי שהוא לא מומחה בכלכלה התנהגותית ומחלחלות גם לקובעי המדיניות בחברות חשמל ואת התוצאות אפשר לראות במספר תוכניות מעניינות שרצות היום ומנסות ליישם תוצאות של מחקרים התנהגותיים.
הנה מספר דוגמאות לעקרונות ההתנהגותיים ולתוכניות שמיישמות אותן הלכה למעשה:
את הדוגמה הראשונה נביא דוווקא מבריטניה. הכלכלן ריצ'רד ת'אלר כתב לאחרונה על ניסוי שהתקיים בממלכה במסגרתו בדקו מה הדרך הכי טובה לעודד אנשים להתקין בידוד בעליות הגג שלהם. זו סוגיה חשובה בהקשר של צריכת חשמל – בחורף נרשם אובדן של עד 45 אחוזים מהחימום בבתים כתוצאה מבידוד לקוי ובבריטניה יש 9 מיליון בתים שבהם עליית הגג אינה מבודדת כראוי.
הניסוי הבריטי, שנעשה על ידי צוות שהוקם על ידי הממשלה במטרה לבדוק נושאים של שינוי התנהגות צרכנים, כלל שתי הצעות שהונחו בפני הצרכנים הרלוונטיים: הראשונה, התקנת בידוד בהנחה קבוצתית בסגנון גרופון והשנייה, התקנת בידוד עם תוספת מחיר קטנה, כאשר בתמורה אתה לא צריך לעשות כלום ויש צוות מיוחד שמגיע, דואג להתקנת הבידוד, לסלק מעליית הגג כל מה שאתה רוצה להעיף מהבית ולסדר לך אותה מחדש בתום העבודה.
שלא במפתיע ההצעה השנייה זכתה לפופולריות הרבה יותר גבוהה – פי שלושה מההצעה הראשונה. העיקרון כאן הוא פשוט – צרכנים מעדיפים שינויים קלים עם מינימום אי נוחות, גם אם נדרש מהם לשלם מעט יותר עבורם.
דוגמה נוספת אפשר למצוא בפופולריות הגוברת של שימוש באפליקציות. כך למשל, חברת Edison Con שמספקת חשמל בניו יורק יצרה בשיתוף פעולה עם ThinkEco אפליקציה שמאפשר לצרכן לפקח על המזגן שלו באמצעות הסמארטפון שלו (אפשר לראות בסרטון למעלה).
באמצעות פלאג חכם שמתחבר למזגני חלון שהם מאד פופולריים בעיר הגדולה, אבל לא כל כך חכמים, הצרכן יכול לשלוט במזגן גם כשהוא לא בבית ולכבות אותו כשהחדר מגיע לטמפרטורה מסוימת, במקום להשאיר אותו פתוח כל היום כמו שרבים וטובים נוהגים לעשות. המחיר של הפלאג הוא 70 דולר, אבל החברה מתכננת לחלק פלאגים בחינם למי שגר בדירות גדולות ומן הסתם חשוף לבזבוז גדול יותר של חשמל.
אחד העקרונות המנחים את ההתנהגות שלנו, מסבירים מספר חוקרים במאמר מעניין שפורסם לאחרונה בשם The Evolutionary Bases for Sustainable Behavior: Implications for Marketing, Policy, and Social Entrepreneurship. כלומר שאנחנו מונעים יותר על ידי מעמד יחסי מאשר מעמד מוחלט.
במילים אחרות, יותר קל לשכנע לדוגמה אנשים לשפר את ההתנהגות הסביבתית שלהם כשמשווים את הביצועים שלהם לקבוצות התייחסות רלוונטיות, כמו שכנים או חברים. את העיקרון הזה מיישמת חברת Opower שעובדת עם 75 חברות חשמל בארה"ב ומאפשרת לצרכנים להשוות באמצעות אפליקציה בפייסבוק את צריכת החשמל שלהם לזו של השכונה שהם חיים בה וגם להתחרות עם בני משפחה בבתים אחרים וחברים.
מי שמצליח להתחרות בהצלחה זוכה לפרצוף סמיילי בדף הפייסבוק שלו ובקרוב גם מילה טובה או שתיים על גבי חשבון החשמל שלו.
לחיסכון בחשמל יש כמובן תרגום מיידי בחיסכון בחשבון החשמל, אבל גם כשמדובר בתמריץ כספי צריך לדעת איך ליצור אותו באופן שיהיה אטרקטיבי ויניע אנשים לפעולה. חברת C3 עובדת לדוגמה עם חברות חשמל כדי ליצור מועדוני לקוחות שמעניקים נקודות לצרכנים עבור כל קוט"ש שהם לא צורכים בהשוואה לשנה שעברה.
הצרכנים יכולים להמיר את הנקודות שהם צברו לכרטיסי מתנה או הנחות באמזון או במסעדות וחנויות מקומיות. לא מדובר בהמון כסף, אבל צרכנים אמריקאים, חולי קופונים שכמותם, מאד אוהבים את השיטה הזו משום שהיא מדברת בשפה שלהם. עיין ערך Recyclebank וההצלחה חסרת התקדים שלה בהגדלת המיחזור הביתי.
העיקרון כאן הוא מאד פשוט – חיסכון בחשמל, צריך להודות, הוא נושא קצת משעמם. אחת הדרכים לגרום לאנשים לשים לב אליו ולהתחיל לחסוך היא פשוט להפוך אותו ליותר מעניין או אפילו כיף. כך לדוגמא חברת החשמל Duke יצרה שורה של סרטוני וידאו עם משפחת Powers (אותם ניתן לראות לאורך הכתבה) שמדגימה באופן שאמור להיות קצת יותר משעשע ואישי כל מיני דרכים לחסוך בחשמל.
כך למשל, תליית הבגדים לייבוש על חבל במקום שימוש במייבש כביסה (אני חייב לומר שמלבד איימישים חביבים שהייתי נוהג לקנות אצלם חלב מעולם לא ראיתי אמריקאים שמייבשים כביסה על חבל עד היום). חברות נוספות בוחנות אופציות אחרות קצת יותר מתקדמות של גיימיפיקציה, שישלבו את אלמנט התחרותיות שהזכרנו קודם, בכדי להעלות את רמת העניין של הצרכנים ולהוסיף קצת פנאן לחיסכון.
שילוב של מסרים חיובים עם אלמנט השוואתי לקבוצות התייחסות רלוונטיות עובד לא רק ברמה הכללית של צריכת חשמל אלא גם בהתייחס לחלקים יותר ספציפיים בצריכת החשמל, מה שלעיתים הופך את המשימה של חיסכון לפשוטה יותר.
לדוגמה, צרכנים בשיקגו מקבלים עם חשבון החשמל שלהם מידע על כך שיותר ויותר שכנים עם מודעות לחיסכון באנרגיה מכבסים בגדים במים קרים. בכדי להשלים את התמונה (זוכרים, האמריקאים אוהבים קופונים), הצרכן יקבל גם קופון לקניית אבקת כביסה שמאפשרת כביסה במים קרים.
העדויות לגבי רמת האפקטיביות של השיטות השונות שהובאו כאן הן עדיין אנקדוטליות, אבל אפשר לראות שינוי ברמת ההתעניינות ושיתוף הפעולה של הצרכנים. עד כמה זה יהיה משמעותי עוד נותר לראות, אבל סביר להניח ששילוב של יצירתיות, כלים דיגיטלים ויישום של עקרונות כלכלה התנהגותית יניב תוצאות יותר משמעותיות מקריאה סטנדרטית לצרכנים לחסוך בחשמל או מלמול המנטרה הקבועה של צו השעה. לתשומת לב החברים בחברת החשמל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם