סימנים שחורים: הביוב שמציף את נחל פרת
נחל פרת, ואדי קלט עבור רובנו, הוא אחד משמורות הטבע היפות בארץ. השפכים שמוזרמים אליו ממכון הטיהור אל–בירה מאיימים על בעלי החיים ועל הצומח בסביבתו ומביישים את ימי תהילתו של הפלא הבראשיתי הזה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
ואדי קלט נחשב לאחת משמורות הטבע היפות בארץ. לא בכדי הוא מושך אליו מאות אלפי מטיילים בשנה. עם זאת, בקלות בלתי נסבלת הוא סופג גלישות ביוב חוזרות ונשנות ממכון טיהור השפכים אל־בירה הסמוך לרמאללה, אשר משרת את האוכלוסייה הפלסטינית והיהודית כאחד. הביוב גולש מראש נחל מכמש, שהוא אחד מהיובלים המרכזיים הזורמים אל נווה המדבר הנדיר, הייחודי והבראשיתי - ואדי קלט.
◄נוסטלגיה רטובה: פעם היו כאן נחלים
◄מים חיים: שומרת הנחלים - אורית סקוטלסקי
◄דוח המבקר: מאז 1990 אף נחל לא שוקם במלואו
◄חוזרים לכור מחצבתם: משקמים את הנחלים הפצועים
◄קופצים למים: האם המדינה תצליח לשקם את הנחלים?
עבור החברה להגנת הטבע השר הוא הכתובת האחרונה שעשויה להושיע את הנחל מפני השאננות המטרידה והמקוממת של המינהל האזרחי, הממונה בין היתר על פתרון בעיות סביבתיות ביהודה ושומרון. "גלישה של הביוב היא ממש כמו שיטפון. בזליגה הקודמת עצרנו טיולים של מערכת החינוך", הסביר לי השבוע בזעם כבוש רועי סימון, רכז מחוז יהודה ושומרון של החברה להגנת הטבע.
"אי אפשר היה לטייל בערוץ, לצעוד במסלול ההליכה או להיכנס למים כי היובל של נחל מכמש
בשביל להבין את עוצמת המחדל לא די לשאת עיניים אל הנוף עוצר הנשימה או אל המנזרים התלויים על המצוקים, שהם מהפנטים בעוצמתם. במבט אחורנית יש להיזהר לא להידבק מאשת לוט השכנה ולהפוך לנציבי מלח נוכח העבר המפואר של המקום והאיומים המודרניים עליו.
ואדי קלט נמצא בספר המדבר, שהוא למעשה רצועה העוברת בגבול שבין ההר לבין הבקע. "זה לא ממש מדבר יהודה, לא אזור ים המלח ולא אזור ההר. זאת רצועה שנמצאת בין לבין, ועל כן היא אטרקטיבית כל כך", מסביר סימון. "יש בה בעלי חיים שעוברים מאזור אחד למשנהו וגם אקלים וקרקע ייחודיים שיוצרים בתי גידול עשירים בחי ובצומח".
הייחוד של המקום, שבשונה ממרבית אזורי המדבר מכיל מים בשפע, משך לאורך השנים הרבה דמויות, ואלה עיצבו לימים פרקים מרתקים בהיסטוריה האנושית. הנביא ירמיהו שוזר בנבואותיו דימויים מספר המדבר; במנזר סנט ג'ורג' נמצאת מערה עתיקה, שעל-פי המסורת הנוצרית הסתתר בה אליהו הנביא בהגיעו לנחל כרית וניזון בה מלחם וממים שהביאו לו העורבים בבורחו מפני איזבל; הנוצרים מאמינים כי במערה זו בישר מלאך ליואכים, סבו של ישו, שאשתו חנה תלד את מרים הבתולה.
בשנת 330 לספירה נבנה במקום מנזר חריטון (פרן) הקרוי על שם הנזיר חריטון שנהג לצאת למסעות התבודדות וסיגוף בעיקר במדבר יהודה; את המבנה ההיסטורי שממוקמים בו היום משרדי רשות הטבע והגנים ייסדו הבריטים ב-1927 כבניין משאבות למים שהובלו מהמעיינות ומהנחל לירושלים המערבית.
באותם ימים (1968 - 1970) נערכו בוואדי קלט מרדפים רבים אחר מחבלים שחדרו מירדן וביקשו להגיע לירושלים. באחד מהמרדפים המפורסמים ביותר שהטילו את חותמם על המקום סא"ל צביקה עופר, שהיה מפקד סיירת חרוב, שילם בחייו על לכידת פדאיון שביקש להגיע לירושלים דרך הנחל. מטבע הדברים הפך הנחל לציר מועדף על הפדאיון בגלל ריבוי הנקיקים, מקומות המסתור ושפע המים שאפשרו להם לשהות במקום תקופות ממושכות.
ומהעבר המפואר לביזיון של היום. בחברה להגנת הטבע מסבירים כי הביוב הזורם בנחל מכניס לשטח מיני צמחים ובעלי חיים לא מקומיים. כך למשל, צמחי טבק השיח, לכיד הנחלים והקיקיון, הניזונים מזרימת ביוב, מתפשטים בנחל ומשנים את המופע הטבעי שלו. מינים שחיו במקום בשלום ובשלווה אלפי שנים נעלמים מהאזור, ולבעלי חיים כמו צבאים, שפני סלע ועופות המשתכנים בשמורה אורבים איומים בבית הגידול הטבעי והבטוח שלהם.
באופן פרדוקסלי דווקא בשעה שהמדינה ערה לעלייה בכמות המטיילים במקום ופועלת להרחבת כבישי הגישה אליו ולשדרוג השירותים בו, בנחל זורמים לעתים קרובות מי שפכים המשחירים את עורקיו. מבלי לשים לב אזלת היד של הרשויות בטיפול במפגע בסיסי כל כך משחירה את העבר, ויותר מזה - את העתיד של המקום.
מהמינהל האזרחי נמסר בתגובה: "סוגיית מפגעי הביוב בוואדי קלט מוכרת לנו וזוכה לטיפול שוטף. כשמתקבל דיווח על תקלה פועל המינהל האזרחי אל מול גורמי התיאום והקישור ברשות הפלסטינית ובעיריית אל־בירה כדי למזער את הנזק העלול להיגרם לשמורות הטבע. הדברה שוטפת מתבצעת לאורך הנחל, ומי הקולחין היוצאים ממט"ש מוזרמים למאגר בבקעת הירדן לצורך השקיית גידולים באזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם