הפוך על הפוך
טרור נבנה מתשומת לב ההמונים. ככל שהם מפחדים יותר, כך הוא מתחזק. שידור קלטת החטיפה של גולדווסר ורגב משחק לידי הטרור
אז בעולם שבו ברור שהמערב כולו צריך לעמוד איתן מול הטרור, איך הוועד יכול להתגונן מפניו בידו האחת וללטף אותו בידו השנייה, בכך שהוא מסרב לבקשת ישראל לכבד את זיכרון חלליה? אבל אחרי מעט מחשבה ומציאת דוגמאות סותרות, אני לא בטוחה שצדקתי במסקנתי הראשונה.
בואו ניקח לדוגמה את מחמוד אחמדינג'אד. זה נכון שצריך להתנגד בכל הכוח לרודנים מדכאים שמתעללים בעמם ומטפחים שאיפות מטורפות להרוס את העולם. אבל בכך שהוא קיבל במהלך השנים כל כך הרבה חשיפה - האם הוא נחלש? או שזה דווקא חיזק אותו?
אותו דבר אפשר לומר על מעלליהם הקבועים של חברי חיזבאללה. הדבר המשפיל ביותר שהם מצליחים לעשות לנו בכל פעם מחדש הוא ללחוץ על כפתור מסוים, כשהם צופים בדיוק מרבי מה תהיה התגובה. בליל שישי הם "חשפו" את הקלטת שבה מתועדת חטיפתם של רגב וגולדווסר, ואנחנו הגבנו בדיוק כפי שהם רצו - תיעוד בכל אמצעי התקשורת, שגרר שידור חוזר של זעזוע לאומי עמוק ממה שהם עשו.
עדיף להתעלם
עם יד על הלב: לא כדאי שלפחות פעם אחת ננסה לנהוג באופן קצת פחות צפוי? אם הם שחררו קלטת שטנה, האם זה בהכרח אומר שאנחנו צריכים לשדר את תוכנה? נניח שנכבוש את יצרנו לרייטינג באצטלה של "זכות הציבור לדעת", נהיה גיבורים ונתעלם. איך זה יגרום להם להתנהג בפעם הבאה שהם יתכננו לעשות לנו רע? האם זה ישבש את תוכניותיהם? והאם התעלמות תגרום להם להתחזק או דווקא להיות יותר חלשים, ובעיקר פחות חשובים?
אפשר לסכם שבמסגרת החוקים הלא לגמרי ברורים של עולמנו המשוגע, באזז שלילי בתקשורת עשוי דווקא להעצים. בלא מעט מקרים הוא נותן כוח לאלה שאנחנו מנסים להעלים. אולי בגלל זה מומחים רבים לתקשורת המונים יגידו לכם שאם אתם באמת רוצים להחליש מישהו, עדיף להתעלם.
כמובן שהתשובות אינן חד משמעיות,
הסוגיות הכוללות קצת יותר מורכבות, ובמסגרת התרחישים שאינם בהכרח נשארים קבועים, הכלל הכי חזק הוא שיש יוצא מן הכלל לכל הכללים. עם זאת, בהסתכלות על מה שקרה שלשום, אולי דווקא הרווחנו אחרי הכל.
מה היו מניעיו של הוועד האולימפי בסירובו לדקת דומייה? אפשר לנחש שמניעיו היו דומים לאלה של הביבי-סי, שבאתר האולימפי שלו החליט לציין את ירושלים המזרחית כבירת פלסטין, ואת ישראל להציג כאילו אין לה עיר בירה כלל.
אבל בסופו של דבר, אולי מהכוונה הלא ממש טהורה של הוועד דווקא יצא משהו טוב: הרי הטרור נבנה מתשומת לב ההמונים. ככל שהם יותר מפחדים, כך הטרוריסטים נדמים כיותר חזקים. הטרור נבנה מהכוח שלו בקרב אלה שנגדם הוא פועל. לכן דווקא ההתעלמות ממנו פוגעת בו בבטן הרכה שלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם