מובילים באחריות: אינטל צועדת קדימה
באינטל גייסו את הפייסבוק והעלו בו את דוח האחריות התאגידית שלהם. המידע שהוצג מעניין, חשוב, אך לא תמיד מלא. רז גודלניק קרא את הדוח ומחלק לחברה שבחים, אבל גם כמה נקודות לשיפור. עסק ירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
כאמור, בהתחשב במספר הדוחות הזעום כל פרסום דוח אחריות תאגידית בישראל הוא חגיגה קטנה, לכל מי שרואה באחריות תאגידית חלק חשוב באימוץ תפיסת עולם בת קיימא בעולם העסקים ובהפיכתו לאחראי יותר כלפי הסביבה והחברה. במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בחברות בינלאומיות המוצאות לנכון לפרסם מעבר לדוח העולמי, גם דוח לסניף המקומי בשפת המקום ובהתאם לקהל היעד.
לא מדובר בסדר יום עתידני ולא רלוונטי, אלא בתהליך שקורה כאן ועכשיו במרבית החברות – לראייה, 95 אחוזים מהחברות הגדולות בעולם (G250) מוציאות היום דוח אחריות תאגידית ו-80 אחוז מהן מדווחות לפי הנחיות ה-GRI. נציין כי בישראל רק מעט חברות גלובליות פרסמו דוח אחריות תאגידית עבור הסניף בישראל, עליהן נמנות אינטל, מוטורולה ורוש פרמצבטיקה, כאשר האחרונה פרסמה את הדוח על פי הנחיות ה- GRI.
◄אחריות תאגידית טובה לחברות?
◄חוסר אחריות: למה חברות חושבות ירוק?
◄נותנים דין וחשבון: אחריות תאגידית בערפל
◄האם מדד האחריות התאגידית עדיין רלוונטי?
◄מובילים באחריות תאגידית: שטראוס והבנקים
ישראל עדיין רחוקה מאד מיישור קו עם העולם הגדול בתחום הזה ולכן כל דוח כחול-לבן חדש הינו מאורע משמח, במיוחד כשהוא מגיע מחברה עם לא מעט הישגים בתחום כמו אינטל ישראל.
צריך לומר שאינטל ישראל הינה מובילה לא רק בתחום הטכנולוגי, אלא גם בתחום פרסום דוחות אחריות תאגידית – זהו הדוח השנתי השישי במספר שהיא מפרסמת. כמו כל דוח אחריות תאגידית, גם הדוח של אינטל ישראל כולל אלמנטים הראויים לשבח וכאלו שיש בהם מקום לשיפור. בכתבה הבאה אנסה לסקור את הבולטים שביניהם. עסק ירוק.

אחת הבולטות בתחום היא אינטל העולמית – בכנס שהשתתפתי בו לפני כחודשיים סיפרה סוזן פלאנדר, מנהלת אסטרטגיה ותקשורת אחריות תאגידית באינטל, כי הם מנסים להפוך את הדוח שלהם מארוע חד פעמי לבסיס לתקשורת מתמשכת עם בעלי עניין. הם עושים זאת באמצעות עובדים שמעורבים בכתיבת הדוח ומעלים לבלוג של החברה מדי כמה זמן נושאים ספציפים שעלו בדוח. כך, ציינה פלאנדר, הם הופכים את הדוח לכזה שאפשר לתת בו ביסים קטנים ובשאיפה יותר קל לעיכול.
גם אינטל ישראל עושה מאמץ ראוי להערכה מבחינת הפיכת הדוח לנגיש יותר – ראשית, הדוח זמין בפורמט דיגיטלי באתר החברה ונוח יחסית לדפדף בו. שנית, אפשר למצוא אותו תחת לשונית מיוחדת בדף הפייסבוק של החברה.
בנוסף אפשר גם למצוא בדף הפייסבוק סרטון "דוח בדקה" (אותו ניתן גם לראות כאן למעלה), המציג את עיקרי הדוח למי שאין לו כח להתחיל לדפדף. הדבר היחיד שחסר לי הוא פורמט ה-PDF הישן והטוב. זה אמנם פורמט אנכרוניסטי משהו בעולם הדיווח, אבל חבל שאין אופציה כזו למי שלא מסתדר עם הפורמט הדיגיטלי, או מעדיף את ה-PDF ואת האפשרויות שהוא נותן כמו האפשרות של מילות חיפוש וכו'. מעבר לכך, יהיה מעניין לראות אם גם אינטל ישראל תלך בעקבות אינטל העולמית ותהפוך את הדוח מארוע שנתי חד פעמי לפלטפורמה של תקשורת מתמשכת עם בעלי עניין.
הפרק הסביבתי בדוח הינו קצר יחסית וכולל הפנייה לדוח אחריות סביבתית נפרד לשנת 2011 שהוציאה אינטל ישראל. מצד אחד אני מניח שההפרדה בין הדוחות נועדה לקצר את הדוח הכללי, אולם מצד שני ההפנייה לדוח נפרד קצת מקשה על הבנת התמונה הכללית למי שאין לו כח להתחיל לדלג מדוח לדוח. כיום מקובל יותר לכלול את כל המרכיבים בדוח אחד בכדי להקל על הקוראים ולספק להם מבט שלם יותר על החברה.
המידע שכן מצוי בדוח האחריות התאגידית כולל מידע לגבי שלושת העקרונות המרכזיים שבהם היא ממקדת את פעיללותה הסביבתית: יצירת טכנולוגיה למען הסביבה, הובלה בפיתוח מוצרים בעלי ביצועים סביבתיים טובים יותר ויישום גישות ניהול ותפעול ירוקות. בנוסף אפשר ללמוד על הישגי החברה בתחום המים, שימור אנרגיה, חיסכון באנרגיה בבנייה ירוקה וטיפול בפסולת מוצקה.
אחד המדדים שבהם לדעתי נמדד דוח אחריות תאגידית הוא ביכולת שלו להציב בפני הקורא תמונה שלמה, הכוללת הישגים כמו גם כשלונות של החברה לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה. אף חברה איננה מושלמת והעובדה שחברה מציגה מדדים בהם היא לא עמדה רק תורמת להפיכת הדוח למסמך אמין יותר.
בדוח האחריות התאגידית של אינטל ישראל התמונה שמוצגת איננה שלמה – כך לדוגמה, בנושא השמירה על משאב המים מתגאה החברה ובצדק כי במפעל אינטל בקריית גת לבדו נחסכו בשנת 2011 כ-780 אלף מ"ק מים בפרוייקטים של שיפור ביצועי מערכות והשבת קולחים לשימוש חוזר. עם זאת, בדוח הזה לא מופיע המידע הבא לגבי אי עמידה ביעדים, שמופיע רק בדוח האחריות הסביבתית הנפרד:
"מצד שני. בעוד שבעשור האחרון הצלחנו להפחית משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו לצד הגדלה משמעותית של פעילותינו העסקית, הרי שלא הצלחנו לעמוד ביעדי החיסכון במים כחלק מהיעדים הסביבתיים שהוצבו עבור 2011 (ירידה בצריכת מים לשבב מתחת לנתוני 2007)".
הדוח כולל בפירוט רב את פעילות החברה למול מספר בעלי עניין עיקריים כמו עובדי החברה והקהילה. אחד הנושאים הבולטים הוא העסקה מגוונת - אינטל שמה דגש מיוחד על גיוס כח אדם מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק העבודה נמוך כמו המגזר הערבי והחרדי. בנוסף, שיעור העסקת נשים באינטל הוא הגבוה ביותר בהיי-טק הישראלי - 22% מבין המועסקים באינטל ישראל הן נשים המאיישות את כל הדרגים בחברה ומהוות 30% מצוות הנהלה הבכיר, שיעור גבוה מהממוצע בשוק ההיי-טק הישראלי.
מרכיב חשוב נוסף באינטל הינו חינוך והתנדבות בקהילה - אינטל הכשירה בשיתוף משרד החינוך, רשויות מקומיות ועמותת תפוח כ-60 אלף צעירים המתגוררים באזורים בעלי גישה מוגבלת למחשבים, אשר למדו מיומנויות מחשב וכישורי חשיבה חיוניים. מאז פתיחת התוכנית הוכשרו 450 אלף תלמידים. בנוסף הכשירה אינטל במסגרת תוכניות החינוך שלה בשנת 2011 כ-7,500 מורים.
מעבר לכך, כ-3,200 עובדי אינטל ישראל תרמו בשנה האחרונה יותר מ-41 אלף שעות התנדבות בתחומי חינוך וטכנולוגיה, סביבה, בטיחות ברשת ועוד. כמו כן, בשנת 2011 השקיעה אינטל ישראל יותר מ-17 מיליון שקלים בפרויקטים שונים בקהילה, בתחומי החינוך, האקדמיה והמחקר הישראלי, תוך כדי מיקוד הפעילות בתרומה לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי.
באופן טבעי לא כל מחזיקי העניין מוזכרים בדוח. אחת מקבוצות מחזיקי העניין היותר משמעותיות שלא נמצאות בדוח היא ספקים – אינטל מציינת במספר משפטים כי היא דורשת מספקיה לנהוג על פי הקוד האתי של החברה וכי "במסגרת ימי עיון תקופתיים אנו שבים ומדגישים דרישות אלו".
שרשרת הייצור היא חלק משמעותי בתעשיית האלקטרוניקה ומהווה גם נדבך חשוב מההשפעות הסביבתיות והחברתיות של החברה ולכן בהחלט היה מקום לספק יותר מידע, כולל לדוגמה האם החברה מבצעת ביקורות אצל הספקים שלה ומה הממצאים של הביקורות הללו, או איך הספקים שלה מתמודדים עם סוגיות כמו נושאי זכויות עובדים, שימוש במינרלים שמקורם אינו באזורי עימות (conflict free minerals) וכו'.
הדוח מספק טבלה של נתוני ביצועים לשנת 2011 של חברת אינטל העולמית, כולל מדדים כלכליים, סביבתיים וחברתיים. הטבלה הזו הינה מאירת עיניים ומאפשרת להבין בקלות מה החברה עושה, היכן היא מצטיינת יותר והיכן היא נתקלת בקשיים יותר משמעותיים.
חבל רק שאין טבלה שכזו לגבי אינטל ישראל שתאפשר לקורא לקבל ערך מוסף דומה לגבי מה שקורה באופן ספציפי בשלוחה הישראלית. מי שרוצה דוגמה נוספת איך טבלה שכזו יכולה להקל על היכולת להבין דוח אחריות תאגידית יכול להציץ באתר הדיווח של טימברלנד.
אפשר לומר שעם כל ההשגות והנקודות שניתן לשפר, אינטל בהחלט הוציאה כאן דוח מאלף ובעל ערך ונשאר רק לקוות שחברות נוספות יתחילו ללכת בעקבותיה כדי שעוד כמה שנים הדוח שלה יהיה החמישים או החמש מאות במספר שיוצא באותה שנה ולא החמישי.