כך עובדת "השיטה"
"השיטה" היא הפעלת אלימות מינית כלפי נשים, שמלבד הסקס הכפוי מייצרת היררכיה ומסמנת לנשים את מקומן. וכשזה קורה השפה מתכבסת
תוסיפו לפליאה את האינפורמציה הבאה: רעייתו של ניסו שחם, שיצא בינתיים לחופשה כפויה, היא תת ניצב ורדה שחם, עד לא מזמן הדמות החזקה במח?ש. מי ששימשה בעבר כסגנית מפקדת ראש אגף חקירות ומודיעין, חקרה מאות שוטרים וקבעה נוהלי חקירה, נאלצת לשמוע על חניכיה שחוקרים היום את בן זוגה.
הזוג שחם הוא זוג בכיר וחזק במשטרה. זוג שמבין מצוין את הפוליטיקה הפנימית, זוג שיודע לקרוא את המפה. אם כך, האם מדובר פה במתאבד שיעי? לא ולא. אז מה בעצם קורה פה?
רבותי, זאת "השיטה". שחם לא היחידי.עשה את זה השבוע קצין משטרה שחקר צעירה על עישון ג?וינט ואמר לה: אם תשכבי איתי לא אפליל אותך. זאת שיטה שמפעילים גברים בעלי כוח על נשים מתחתיהן. "השיטה" מתאפשרת בגלל תרבות שנותנת אור ירוק לגברים להתנהג ככה. לפעול כפי שהם פועלים.
שחם כאמור מכיר היטב את החוקים. יודע לשיר אותם בעל פה. הוא לא היה מהמר על חייו אילו לא היה סומך על המערכת שתספוג ותבלע את ההתנהגות שלו. אותו הדבר לגבי החוקר הזוטר. "השיטה? היא הפעלת אלימות מינית כלפי נשים, שמלבד הסקס הכפוי מייצרת היררכיה. מסמנת לנשים את מקומן על הסולם. כמו הכנת קפה למפקד וחבריו בצבא. חלקה של החיילת בדיון הוא לרכון קדימה ולשאול שתי שאלות: חלב? סוכר?
כפי שצה"ל לא מוכן לוותר על ססטוס הפקידה (אף על פי שיותר נכון כלכלית להציב עמדות קפה בפינת החדר), כך גברים בעמדות כוח במגזר הציבורי לא מוכנים לוותר על אלימות מינית שמסמנת היררכיה.
השיפור שחל אחרי שנענשו איציק מרדכי ומשה קצב מתבטא בכך שנשים מעיזות יותר ויותר להתלונן. העובדות מדברות על עלייה במספרים. אבל השיטה ממשיכה לפעול כרגיל.
אלא שמדי פעם מבליח "משוגע" אחד שלא יכול
אותו דבר בדיוק קרה פה. מפקד מרחב ציון, תת ניצב ניסים אדרי, ידע על המעשים ממפקד תחנה שכפוף לו וממונה על השוטרות. מפקד המרחב בחר לגנוז את המידע (בטיעון הקלוש שהיא לא רצתה להתלונן), והיה מי שעקף אותו וחשף את המידע.
אותה שיטה פעלה בלשכתם של משה קצב ואיציק מרדכי. השיטה מופעלת במקרים רבים בצבא, במשטרה, בממשלה, ברשויות מקומיות, במקומות שבהם גברים מחזיקים בעמדות כוח ונשים כפופות למרותם ותלויות בהם. הסימון ההיררכי, השלטת הכוח, נעשים על ידי השפלה מינית.
וכשזה קורה, מתחיל ריטואל השפה המכובסת: "החלקה", "יחסים בהסכמה", "סירבה להתלונן". בואו נבדוק לרגע את הטענה של "הנפגעת מסרבת להתלונן" בחשיפת שני הקודקודים הבכירים נתן אשל וניסו שחם. הפקידה ממשרד ראש הממשלה והשוטרת שלכאורה עברה בעילה אסורה בהסכמה, שתיהן מבינות מצוין את המחיר הכפול שישלמו אם יפתחו את הפה.
קודם כל, קרוב לוודאי שיאבדו את משרתן (רבות מהן חד הוריות ומפרנסות יחידות), והן גם יסומנו כנשים פרובוקטיביות, בעייתיות, מפוקפקות. נסו להיזכר מה הייתה אורלי אינס ואיפה היא נמצאת היום.
כדי ש"השיטה" תיחשף דרוש גבר אחד אמיץ שמוכן להמר. זה מה שקרה בלשכת ראש הממשלה ובלשכת שר המשפטים.
"אלימות מינית היא טרור כלפי נשים. לא מדובר בבעיה פרטית אלא במגמה חברתית, תרבותית שיש לה ביטוי פרטני", כותבת במחקר שהתפרסם השבוע ד"ר אביגיל מור, ראש התוכנית ללימודי מגדר במכללת תל חי.
מור בודקת במחקר שלה מה גורם לגברים להנהיג טרור מיני חברתי כלפי נשים. המשתנים שנבדקו במחקר הם צריכת פורנוגרפיה, נטייה להחפצה מינית, מאצ'ואיזם, אמפתיה והערכה עצמית.
הנבדקים התבקשו לדמיין לעצמם שהם מצויים בעמדת סמכות בכירה בחברה גדולה או בצבא, ותחתיהם עובדת בחורה נאה שמסרבת לנהל עמם קשר אינטימי שבו הם חושקים.
לאחר מכן הם התבקשו לבחור את הצעדים שאותם הם היו נוקטים בסיטואציה המתוארת מתוך רשימה של אסטרטגיות שגברים עשויים להשתמש בהן במצבים שכאלה. לדוגמה: "לא הייתי מרפה והייתי ממשיך להפציר בה עד שהייתה נענית לי".
והתוצאות: 13.5 אחוז מהגברים דיווחו שהיו מתעלמים באופן מוחלט מסירובה של הכפופה ומפעילים עליה לחצים להיות בקשר אינטימי איתם. 25.4 אחוז מהגברים נמצאו כבעלי נטייה בינונית להטריד מינית.
בשלב שעניינו "הלגיטימציה החברתית לאלימות מינית כלפי נשים", נבדקה צפייה בפורנוגרפיה. פורנוגרפיה, כידוע, מציגה מבט מיני כוחני שמספק את צורכי הגברים בלבד.
הנשים מוצגות כנהנות מההשפלה והביזוי, והגברים מפנימים את התפיסה הזאת כמציאות עצמה. כך נמצא קשר ברור בין הטרדה מינית לצריכת פורנוגרפיה.
ב-2005 מול מפגיני הימין נשמע ניסו שחם אומר "אני לא איזה זונה שפותחת את הרגליים ומחכה שיבואו אליה ככה. אני אזיין את האם-אמא שלהם".
מילים הן שיקוף של אופן המחשבה, זה עולם המושגים של האיש. והוא לא לבד. סוציאליזציה של גברים בכלל, ושל גברים ישראלים בפרט, עוברת - בגלל התרבות המיליטריסטית - דרך כוחנות, השפלה ואלימות. כוחנות מול גברים, אלימות מינית מול נשים.
רבותי, כולנו משת?פים של הסיטואציה. אנחנו אלה שבונים את המסרים התרבותיים - החפצת נשים, כוחנות ושנאה לאחר - בידינו לשנות אותם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם