לחשוב מחוץ לגדר

תארו לעצמכם איזו תהודה עולמית חיובית הייתה ישראל משיגה אם הייתה משנה גישה ומקימה בגולן מחנה לקליטת פליטים מסוריה

בן כספית | 5/8/2012 4:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מאז פרץ גל המהומות שכונה בתחילה "האביב הערבי", מלאה הארץ בעצות של מזרחנים, ערביסטים ומומחים למיניהם שהשורה התחתונה שלהם אחת היא: צריך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. צריך להבין שבעידן הנוכחי - עידן הרשתות החברתיות, הסטטוסים והפוסטים - יש "להושיט יד לערבים מעל ראשי מנהיגיהם ומשטריהם".

אין שום סיבה, אומרים המומחים, שערבים וישראלים לא יקימו קשר במרחב האינטרנטי; אין סיבה לא להראות להמונים הצמאים מעבר לגבול שיש כאן, בתחומי "הישות הציונית", בני אדם שלא רוצים לזלול אותם לארוחת בוקר ויכולים אפילו להועיל להם פה ושם.

מהחלום, למציאות: אתמול ירה כוח צה"ל ופצע אזרח סורי שהתקרב לגדר הגבול ברמת הגולן. לא מקרה ראשון מסוגו. החשש בישראל הוא כי מרחץ הדמים בסוריה, שגלש כבר מזמן לפריפריה של רמת הגולן, ישגר המונים לעבר הגדרות: פליטים שנמלטים על נפשם או סתם מבקשים להגיע למקום בטוח יחסית עד יעבור זעם.

ישראל מגיבה כמובן כמו שהיא מתוכנתת להגיב. בבהלה, בעצבנות, ב"ירי לעבר הרגליים" ובאיומים מפורשים שכל מי שיתקרב לגדר - דמו בראשו. ישראל היא הכלב הפבלובי שמרייר אוטומטית למשמע צלצול הפעמון כי ככה הרגילו אותו.

ערבים מתקרבים לגדר? תירו בהם. לי דווקא נדמה שההיסטוריה זימנה לפתחנו הזדמנות בלתי חוזרת לעשות משהו אחר, לשבור את הקיבעון של גדר אחת גבוהה - ערבים בצד ההוא, יהודים חמושים ומפוחדים בצד הזה.
מה לא נעשה?

תארו לעצמכם שישראל הייתה פותחת את הגדר, מודיעה שהיא מוכנה לקלוט פליטי מלחמה, מייצרת "מעבר בטוח" נשלט ומקימה מחנה פליטים קטן, קומפקטי ופוטוגני בצד שלנו, ברמת הגולן. שטח לא חסר שם. אין בעיה לאבטח מקום כזה על מנת למנוע זליגה ממנו פנימה, לתוך הארץ.

תארו לעצמכם שב"אל-ג'זירה" היו מדווחים שפליטים סורים הנסים על נפשם יתקבלו בברכה במחנה בצד הישראלי של רמת הגולן. יהיו שם, במחנה שלנו, אוהלים מסודרים ובית חולים שדה ומזון ועזרה נפשית, ואפילו צוותים שיעזרו לבדר את הילדים. נאכיל אותם ונשקה אותם ונשמור עליהם ונטפל בהם.

מה

לא נעשה? לא נשגר פוליטיקאים להצטלם איתם, נשתדל לא להניף את דגל ישראל יותר מדי מול הפרצוף שלהם. פשוט נזרום. אני מניח שהמחנה הזה יהפוך למקום המצולם ביותר במזרח התיכון לפחות במשך שבוע ימים ברציפות.

אסור שיהיה שם מסר פוליטי, אסור שיהיה שם מסר לאומי. צריך להשתדל, בניגוד להרגלנו, לא להפוך את זה לקרנבל של טפיחה עצמית על השכם.

צריך פשוט להושיט עזרה לבני האדם בצד השני שלא על מנת לקבל תמורה כלשהי. סתם, כי זה נכון וזה מוסרי וזה צודק. כשיסתיימו הקרבות, יש לשחרר אותם בחזרה לדרכם אל תוך סוריה, לקפל את העסק וזהו.

כל כך נכון, ובזול

מה ייצא לנו מכל זה? אסור לספור את זה במונחי נכסים או תשומות מיידיות. מה שייצא לנו זו תמונה אחרת, שונה, שתשבור את המשוואה שאליה רגיל כל האזור כבר עידנים. תמונה שלטווח הבינוני או הארוך תוכל לתרום משהו לשינוי התפיסה, הדיסציפלינה, הפרדיגמה שבה נתונים הם ואנחנו.

מכיוון שמיליונים יראו את המחנה הזה, שבו יטפלו רופאים ישראלים (ציונים) באלפי פליטים סורים, אני מניח שאצל חלק מסוים מאלה שיראו את המחזות הללו בטלוויזיה יתחיל לנקר הספק. ויכול להיות שהם ימשיכו להתעניין במה שבאמת קורה כאן, בישראל.

יש דרכים פשוטות לברר מה קורה כאן, הכל במרחק הקלקה מהירה באינטרנט. צריך רק לרצות, צריך רק להאמין. ככה מתחילים לייצר שינוי. לא שאני מאמין שבעקבות מעשה כזה יתפכחו מאות מיליוני ערבים וייפלו על כתפינו בדמעות גיל. ממש לא. אבל תמיד צריך להמשיך לנסות. בעיקר כשזה כל כך פשוט, כל כך מתבקש וכל כך נכון, ובזול.

בלוגים של בן כספית
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

בן כספית

צילום: דעות

עיתונאי, משפטן, ישראלי. היה בעבר שליח 'מעריב' בניו-יורק. כתב ופרשן מדיני-פוליטי-בטחוני. כתב שלושה ספרים וסיקר חמישה ראשי ממשלה

לכל הטורים של בן כספית

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים