חייבים חזית מאוחדת
תנו לממשלה לנהל את האסטרטגיה והפעולה אל מול האיראנים והפסיקו לירות בגבו של מי שמוביל את המהלכים הקריטיים האלה
האדונים "מנדלבוים ובירנבוים" הנהנו בראשיהם עטורי השיבה ולא העלו בדעתם לשאול את מר "בלון" מה מקור סמכותו להתבטאות הזו, שהיא מאוד קריטית לביטחון ישראל. הם אף לא טרחו להעיר ולהאיר למר "בלון" ולצופים כי ה"עד" אינו "עד מומחה", אלא הוא בבחינת "זורק משפטים" בלי שיש לו מושג על מה הוא מדבר. כמו כן, הם לא טרחו לשאול אותו את השאלה המתבקשת והיא: האם אין הוא חושב שהתבטאות כזו גורמת נזק למדינת ישראל בעת הזו?
כי ממאי נפשך? אם האיראנים יתייחסו ברצינות לאמירותיו של מר "בלון", הם יעריכו כי אין אופציה צבאית לישראל בזמן הקרוב, ואפשר מבחינתם להמשיך להעשיר אורניום כהכנה לבניית פצצה גרעינית. בכך תהיה משום פגיעה בהרתעה הישראלית ובקו שנוקטת מדינת ישראל מול ההתגרענות האיראנית. כלומר, במקרה כזה מר "בלון אין דויד" יוצא עוכר ישראל. היה והאיראנים לא יתייחסו ברצינות לדברי מר "בלון", הרי שהאיש לא ראוי להופיע בתוכנית המרשימה של "מנדלבוים ובירנבוים" ; כתב צבאי שהאויב לא מאזין לדבריו הוא נטול חשיבות.
יורים בגבו של מי שמוביל
בתמצית, ידידיי ראשי שירותי הביטחון לשעבר, קרי ארזים, ועתה גם אזובי הקיר מהתקשורת, אומר לכם כך: תנו לממשלה לנהל את האסטרטגיה והפעולה אל מול האיראנים והפסיקו לשחק שחמט עם עצמכם.
כולכם מבינים שלנהל מאבק מוצלח, שחלקו הגדול הוא פסיכולוגי, כאשר בעורפכם נושפים מתראיינים מומחים לכאורה, זה קשה ביותר. הרי האחריות, ובגין כך גם הסמכות, לא ניתנות לחלוקה. זהו כלל ראשון במנהיגות. לפעמים אני מקנא באמריקאים. הם יודעים, על פי רוב, לתת קרדיט למנהל המלחמה, כמו גם רוח גבית ומשב רוח פטריוטי - בעוד אנחנו "מתבחבשים" בתוך ביצתנו ויורים בגבו של מי שמוביל.
אני מבין שהפלת ממשלת נתניהו חשובה לרבים מכם, אבל אל תקריבו
את הרתעת ישראל למען מטרה זו. יכולת ההרתעה של ישראל בעת הזו, כשסכנה גדולה עומדת לפתחנו, חשובה כל כך והיא מחייבת להציג כלפי האיראנים חזית מאוחדת. הרי כל ילד מבין שאם האויב שומע שהרמטכ"ל מצוטט כמתנגד למתקפה באיראן, משמע הוא חושב שהרמטכ"ל חושב שאנחנו לא מספיק טובים לכך. האם זה לא מגביר את הסיכוי שניאלץ לעשות שימוש בכוח?
ובכלל, מדוע איננו יודעים לא לדבר? השאלה נכונה לעיתונאים, למצביאים ולמראיינים. ואינני מציע לפגוע, חלילה, בזכויות הדמוקרטיות, אלא רק בזכות לנהוג בהפקרות. על מנת לא להשמיץ אנשים טובים מעל דפי התקשורת ניסיתי, ייתכן בשלומיאליות, "לערבל" את השמות - וכל דמיון הוא מקרי בלבד.