עריקת רה"מ הסורי - עוד ניצחון לאופוזיציה

ריאד חיג'אב לא היה מקורב ביותר לאסד, אך הסמליות שבבריחתו מעניקה דחיפה משמעותית לאופוזיציה בדרך להפלת המשטר

יהודה בלנגה | 6/8/2012 20:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ריאד חיג'אב לא יכול היה לעמוד בלחץ. למען האמת, מינויו לראש הממשלה של חיג'אב, יליד דיר א-זור שבמזרח סוריה, נועד לנסות להרגיע את המחוז הבוער וכדי להמשיך ולהציג קואליציה משטרית רחבה, הנשענת גם על הרוב הסוני, אבל הניסיון לא צלח. גם כאשר מונה ביוני האחרון לראש ממשלה (קודם לכן שימש כשר החקלאות) לא יכול היה חיג'אב לעצור או לפחות לצמצם את האלימות שספגה עיר הולדתו, משום שענייני ביטחון כלל לא נמצאים בתחום אחריותו. וכאן, כאמור, הלחץ העדתי, השבטי ובעיקר המשפחתי עשו את שלהם. ראש הממשלה חיג'אב נשבר והחליט להימלט מן הספינה הטובעת.

אל לנו להתבלבל. חיג'אב לא נכלל במעגל המקורבים הפנימי של הנשיא אסד, ובוודאי שאינו מחזיק בסודות ביטחוניים כמוסים אשר יכולים לגרום לנפילת המשטר. בהקשר זה דווקא עריקתו של מנאף טלאס, חברו הקרוב של אסד וגנרל במשמר הרפובליקה הסורי, היא חמורה וכואבת יותר. אך התפקיד של חיג'אב הוא העיקר כאן. למעשה הוא ה-סמל. מדובר בעריקה של בעל התפקיד המדיני הבכיר ביותר במשטר הסורי, כך שלמרות סמכויותיו המוגבלות בענייני ביטחון וחוץ לצד אישיותו האפורה, עצם העובדה שראש הממשלה, היינו התפקיד ולא האיש עצמו, ברח מאימי המשטר היא המוקד המסעיר כרגע את רשת האינטרנט והתקשורת.

עבור האופוזיציה, הן הצבאית והן המדינית, העריקה מהווה דחיפה מהותית בדרך להפלת המשטר. אם תרצו, הצלחה נוספת בניסיונות לפורר את הצמרת השלטונית הן באמצעות פיגועים, כמו זה אשר חיסל את ראג'חה, שר ההגנה, ושוואכת, גיסו של אסד, והן באמצעות לחץ תעמולתי-רגשי, כפי שחווה חיג'אב.
האתגר של האופוזיציה: עמדה אחידה ופנייה למערב

עתה מה שנותר לאופוזיציה הסורית הוא לנצל את התנופה ולפעול בתחומי הפנים והחוץ, כדי להביא כמה שיותר מהר לסיום האלימות בסוריה. בראש ובראשונה, על האופוזיציה הסורית ללכד שורות ולהציג קבל עם ועולם דעה אחידה ומצע פוליטי מגובש, שכן היריבויות והמחלוקות לא מוסיפות להצלחתה. כל פלגנות בתוככי "המועצה הלאומית הסורית" או ארגוני אופוזיציה סוריים אחרים מיד גולשת למאבקים עדתיים, אשר יכולים להוביל דווקא לפיצולה המדיני של סוריה ולא לשמירה על אחדותה.

שנית, על האופוזיציה לפנות אל הקהילה הבינלאומית, ובייחוד רוסיה. השיחות שניהלו נציגי "המועצה הלאומית הסורית" עם משרד החוץ הרוסי אמנם לא נשאו פרי, אך עצם העובדה שרוסיה מדברת

עם כל הצדדים המעורבים בהתקוממות הסורית; בסוף מאי האחרון אף הסירה את הווטו מעל הודעת גינוי של מועצת הביטחון למעשי הטבח בסוריה; ובעיקר מגינה על האינטרס שלה, מסמלת תפנית אפשרית ביחסי מוסקבה-דמשק.

גיבוש עמדה אחידה בין האופוזיציה, המערב והרוסים לטובת פתרון בדמות "המודל התימני" עבור אסד יכול לשים קץ להתקוממות והאלימות הנלוות אליה. יתרה מזו, עזיבתו מרצון של אסד עשויה להוביל למעבר שלטוני אשר יהיה מקובל על כלל גורמי הכוח בסוריה, לרבות העלאווים, ומכיוון שכך למניעת התפרקותה של המדינה. על כל פנים, חודש יולי וראשית חודש אוגוסט 2012 הם חודשי התפנית בסאגה הסורית. כעת היא נכנסת לישורת האחרונה במאבק על גורלה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה בלנגה

צילום: דוברות בר אילן

מומחה למצרים ולסוריה במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של יהודה בלנגה

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים