כף התקווה: לא אנחנו בנינו ציפיות

לפני האולימפיאדה אמרו לנו להכין מקום במזוודה לשלל המדליות שיחזרו לארץ. במקום זה, כל מה שקיבלנו היו הסברים מגוונים למצעד הנפילות. צריך לקרוא להופעה שראינו בלונדון 2012 בשמה - חלטורה

אייל לוי | 8/8/2012 8:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: לונדון 2012
מותר להגיד כבר שנכשלנו, או שאנחנו עדיין בשלב ההכחשה וחיבוק המנוצחים? אתם יודעים איך זה באולימפיאדה "העיקר ההשתתפות, מצעד המשלחות". אנחנו וגרנאדה באותה מחלקה. סליחה, ל-110 אלף תושבים יש זהב ולנו יש פלאפל.
  
אני באמת שואל בנימוס, מאחר ואחרי שנכנסתי במקסיוטה, בעקבות הנפילה מהקורה, קיבלתי תגובות של עוכר ישראל. "אתה יודע מה היא עברה, כמה היא מתאמנת? אתה בכלל מבין בהתעמלות?". לא, אני מבין בנפילות.
  
בכדורגל כל מגן מאשדוד שלא מצליח לסגור את מסי באגף, מקבל 4 עגול, בלי סנגורים שמספרים מה הוא עשה בנוער. עד היום צוחקים על הופעת הבכורה של הפועל ב"ש באירופה, אבל כשקורזיץ מפספסת מדליה, אחרי שהובילה 0:2 עד הדקה ה-88, אנחנו מרימים עיניים לשמים ומתחילים עם "היא אלופת העולם".
  
קצבי התקשורת, שוחטי הפרות הקדושות, הפכו החודש לאחיות במחלקה הסיעודית. "שקט בבקשה, יש כאן ספורטאי שפגוע רגשית". הלו, מישהו התחלק על השכל? אני מת על קורזיץ, אבל היא נכשלה בענק. אני משתחווה כל בוקר בפני אריק זאבי, אבל מול הגרמני הוא קרס, פישל, נחנק. הדמעות שלו נוגעות ללב, כולל השיחה מכבוד נשיא המדינה, אבל זו אולימפיאדה, שבה הופעה בת 43 שניות חייבת להתקבל במבוכה.

לא אנחנו בנינו את הציפיות, אלא היחידה לספורט הישגי. 669 של עולם הספורט, שהדליקה אותנו עם סרטים מטורפים. לא מדליה אחת, אולי שתיים. אתם יודעים מה? שלוש והשארנו עצמות לסינים.
  
גילי לוסטיג סיפר אתמול בגל"צ שהוא עדיין מסתובב עם פתק שעליו רשום כל ספורטאי ולידו התחזית. איך נסביר את זה בקצרה? דיברו בסוף יולי על סערה שעומדת לבקר וקיבלנו שוב בצורת. מה עושים, לאן מתקדמים עם המדליה שלא הגיעה? ביפן היו אנשים שהיו מורידים את החרב מהקיר והולכים לשירותים.
  
אצלנו ורשביאק

הוא היחידי שכבר עשה את הקריטריון וימשיך איתנו, זה ברור. שאר המושכים בחוטים יקמטו את המצח ויעשו קולות של שטיח. הסקת מסקנות, ועדת חקירה? או שארבע שנים הם יסתגרו בווינגייט ובמשחקי ריו יחכו לרגע האחרון, עד שהצמד מהשחייה האמנותית יזכה בארד דרך בית התנחומים, כדי לסמן הצלחה מטורפת.
  
אנחנו לא מחפשים אשמים, ונציגינו בלונדון הוכיחו שהם גם ספורטאים וגם בני אדם, שזה גם משהו. אבל צריך לקרוא להופעה שראינו בשמה - חלטורה. ככה זה כשאין קשר בין החזאי למזג האוויר.

דני מרון
דיברו על סערה, קיבלנו בצורת דני מרון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אייל לוי

צילום: .

כתב ותחקירן ראשי של מערכת הספורט ב"מעריב". בנוסף כותב במוסף "סופשבוע", חבר מערכת התוכנית "ספורTV" בטלוויזיה החינוכית

לכל הטורים של אייל לוי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים