ראשי » חדשות » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בוגדים בתלמידים

במקום להשקיע בחינוך המקצועי שר החינוך סיפר כי התאכזב מכך שיותר מ-50 אחוז מתלמידי התיכון לא זכו להשיג בגרות. אם משרדו לא ישנה גישה הוא יישא בשנה הבאה נאום דומה

אתמול שוב חזר הריטואל השנתי של משרד החינוך, שהציג את נתוני הזכאות לבגרות. בשנים האחרונות הצליח שר החינוך לשכנע את כולנו שעלייה מזערית של 0.01 אחוז בזכאות לבגרות היא בשורה נפלאה למדינת ישראל. כולנו נפלנו בפח בהתפעלות וכבר דמיינו את זוכי הנובל העתידיים של מדינת ישראל.

העובדה שיותר מ-50 אחוז מתלמידי התיכון לא זכו להשיג בגרות הוצנעה. לא ממש דיברו על הנתון הזה, משמעויותיו והשלכותיו. גם במסיבת העיתונאים איש לא דיבר על כך. שר החינוך אמנם הביע אכזבה מהנתונים שמראים על ירידה באחוז הזכאים לבגרות, אך באותה נשימה ניסה להסביר שעלייה מתמדת וקבועה אינה אפשרית.
בלי לשים לב, חטא שר החינוך לתפקידו כמחנך מס' 1, ונעץ בגבם של התלמידים חרב. כבר אמרנו שמרבית התלמידים לא מצליחים לקבל תעודת בגרות, ועל כן הם מסיימים את התיכון ומתחילים את חייהם הבוגרים עם תחושת כישלון קשה ודימוי עצמי נמוך. הרי הם לא הצליחו לעמוד ביעד האחד והיחיד של משרד החינוך.

אם לא די בזה, בא שר החינוך ואמר להם במסיבת העיתונאים שקיים, שהוא מאוכזב. לא לנתונים האלה הוא ציפה. וזה הדבר האחרון שהיה חסר לתלמידים, לשמוע את שר החינוך מביע בפני כל עם ישראל את אכזבתו מהם. הרי אם שר החינוך לא הכריז על רפורמה עמוקה בחינוך, הוא כנראה מרוצה מהשיטה. אלו התלמידים שלא מצליחים להתאים את עצמם.

במשרד החינוך לא מצליחים להבין משהו עמוק אך פשוט שכל מורה מתחיל יודע: לא כל התלמידים הם אותו הדבר. לא כולם קורצו מאותו החומר. אין שום סיכוי שמסגרת אחת תצליח להתאים לכו-לם.

לא כל הילדים מצליחים ללמוד בכיתה עם 40 תלמידים. לא כל התלמידים מצליחים להתרכז בלימודים. לא כל התלמידים מתאימים ללמוד בבית החרושת הכושל

לבגרויות של משרד החינוך. לתלמידים האלה, שבנקודת הזמן הזו לא רוצים או לא יכולים להשיג תעודת בגרות, מישהו צריך לדאוג.

על החברה הישראלית מוטלת החובה לשלב את התלמידים הללו במסגרת שתתאים להם. מסגרת שתוכל לתמוך בהם ולהצמיח אותם. מסגרת שתכין אותם טוב יותר להתמודדויות הרבות שמחכות להם בחיים האמיתיים.

האבסורד הוא שיש בישראל מסגרות כאלה. קטנות יותר, גמישות יותר, שיודעות להתאים עצמן לכל תלמיד. אלו הם בתי הספר המקצועיים. נכון, דבקה בהם הסטיגמה של בתי ספר ללימודי מכונאות ונגרות, אך כבר שנים ארוכות שזה לא כך. בבתי הספר המקצועיים של היום לומדים את כל מקצועות העתיד: תעופה, חשמל, אוטורוניקה, הנהלת חשבונות, סאונד, עיצוב גרפי, SAP, ניהול לוגיסטי, ניהול, צילום וגם עיצוב שיער, בישול, מכונאות ועוד.

במסגרת הלימודים משולבים התלמידים בבתי הספר המקצועיים בחברות גדולות ועובדים לפרנסתם. את התיכון הם יסיימו עם תחושת ערך עצמי גבוה על כך שהצליחו במה שבחרו. כי בבתי הספר המקצועיים אנו נלחמים על כל תלמיד. נשירה אינה באה בחשבון. בצבא הם יעסקו במקצוע שרכשו. כשיסיימו צבא, יהיו כבר בעלי ניסיון מקצועי יקר ערך של 4-5 שנים. התלמידים האלה יהיו חלק מכח ההצלה של התעשייה הישראלית, שחסרים בה היום אלפי עובדים מקצועיים.

למרות זאת, מדינת ישראל לא משקיעה בחינוך המקצועי את המשאבים הנדרשים. בעוד במדינות אירופה החינוך המקצועי משגשג לצד החינוך העיוני, בישראל רק כשלושה אחוזים מסך תלמידי התיכון לומדים בבתי הספר הללו.

העתיד של 50 אחוז מבני הנוער שלא מקבלים בגרות נמצא בידיים של שר החינוך. הוא יכול לבחור בין שתי אופציות: להציב לצד החינוך העיוני גם את החינוך המקצועי, שכל תלמיד יוכל לעשות את הבחירה המתאימה והראויה לו ביותר, או לגזור ולהדביק את הנאום שלו ממסיבת העיתונאים שקיים היום, ורק לשנות את התאריך לשנת 2013.

הכותבת היא מנהלת תיכון מקצועי דב הוז בתל אביב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח