בגלל דמי שכירות: עיכוב בהפקת חשמל ירוק

מינהל מקרקעי ישראל עסוק בהתמקחות על המחיר שתשלם לו מטמנת גני הדס עבור השימוש בקרקע שממערב לבאר שבע - ומעכב פרויקט להמרת גז המתאן הנפלט מפסולת לחשמל ירוק

עדי חשמונאי | 10/8/2012 10:37

תגיות: אנרגיה חדשה, גני הדס

אף שאני גרה בהרי הגליל, בשבועות האחרונים הצליחו הטמפרטורות הגבוהות לטפס גם אלינו, לפסגות, ונרשמו 30 מעלות צלזיוס, מופע נדיר עד השנים האחרונות. כמו אזרחית טובה המושג "בצורת חשמל", שביולי-אוגוסט 2012 הפך ללהיט החם של השנה, הצליח להשפיע על ניהול משק החשמל בביתי. אז טיפס אליי לגליל גם הסיפור על אתר ההטמנה גני הדס. לא יכולתי לא להרהר ‏(שוב‏) במהות תפקידו של מינהל מקרקעי ישראל כבעל הבית הממשלתי של קרקעות המדינה לצורך קידום מטרות לאומיות.

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

המינהל מתמקח על גובה דמי השימוש בקרקע שכוחת האל שממערב לבאר שבע, וכך מעכב פרויקט שמטרתו להמיר את גז המתאן הנפלט מהפסולת לחשמל ירוק. "תצרוכת חשמל יומית של כ-40 אלף איש 'נשרפת' בכל יום כי בעל הבית - מינהל מקרקעי ישראל - הקפיץ את דמי השימוש בתוך 3 שנים מ-900 שקל לדונם ל-52,500 שקל לדונם - פי 50 כמעט. ההחלטה הופכת את המיזם ללא כדאי כלכלית ומשמעותה ביטול הפרויקט כולו", הסביר לי בזעם יחזקאל תותחני, מנכ"ל המטמנה.

"חברת החשמל מפצירה בכולנו לחסוך בחשמל כדי שהיא תוכל לספק את כל הביקושים ולהימנע מהפסקות חשמל יזומות, ואצלנו נשרפים לריק כבר כמעט 4 שנים גזים שניתן לייצר מהם כ-56 אלף מגה-ואט חשמל בשנה, כמות שיכולה להספיק ל-7,000 בתי אב בישראל", מוסיף תותחני

אתר הפסולת גני הדס. העיכוב נמשך צילום: יהודה לחיאני

אתר ההטמנה גני הדס הוקם ב-1998 ומפעילה אותו חברת מ.מ.מ מפעלי מטמנות מאוחדים בזיכיון שנתן לה מינהל מקרקעי ישראל בתמורה לדמי שימוש בקרקע. האתר משתרע על פני 680 דונם ומוגדר כאתר הגדול ביותר

בישראל לטיפול בפסולת ביתית. כ-2,700 טונות פסולת מוטמנות בו ביום וכ-850 אלף טונות בשנה - כרבע מהפסולת בישראל. כמויות הפסולת האדירות מייצרות גם גז מתאן, שהוא מקור לאנרגיה חלופית.

במשך יותר מ-3 שנים של עיכובים בירוקרטיים, שבהן התמהמה המינהל בשליחת שמאי להערכת שווי הקרקע, נאלצה החברה להשמיד מדי יום ביומו כמויות רבות של הגז באמצעות שריפה מבוקרת, במקום לנצלו לייצור חשמל.

כל האישורים ניתנו, ומליאת רשות החשמל נתנה למטמנה רישיון ייצור להפעלת המתקן באפריל האחרון. האביב חלף, הקיץ כבר בעיצומו, והפצרות הממשלה ומשרד האנרגיה והמים לחסוך בחשמל התרבו בשל הבצורת החדשה שהחלה לפקוד אותנו.

על-פי הנהלים

במטמנה המתינו לחתימת בעל הבית - מינהל מקרקעי ישראל, וכאמור זה סירב לאשר את ההקמה על רקע המחלוקת על דמי השימוש בקרקע. "בזמן הקמת המזבלה שווי דונם אדמה היה 3,000 שקל, ואילו היום מדובר ב-50 - 70 אלף שקל לדונם לתקופה של 6 שנים - בערך כמו דמי שכירות לחנות בדיזנגוף", מלין תותחני. "בכל פעם שחידשנו את המכרז התיאבון שלו הלך וגדל, והיום הוא רוצה מאיתנו 35 מיליון שקל עבור 600 הדונמים שאנחנו יושבים עליהם, שזה שווי הקרקע על-פי השמאי".

"הקמנו כאן מרכז מבקרים, פארק, פינת חי ואגם שיש בו ברווזים, והכל פתוח לציבור וללא תשלום", הוא מספר, "אחד מהנציגים שלהם לטש עיניים גם על זה ורצה להעלות את גובה דמי השימוש בקרקע בגלל הפוטנציאל התיירותי-הכלכלי. אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לגבות תשלום כי הפרויקט נועד לחיזוק הקשר שלנו עם הקהילה, אז בסוף הוא הסכים לוותר על זה". בישראל כמה מטמנות שמייצרות חשמל מגז המתאן, אבל לטענת תותחני, גובה התשלום שהמינהל דורש מהן נמוך בהרבה מזה שהוא דורש מגני הדס.

"מטמנת דודאים היא שכנה שלי. יש שם תחנת כוח שמייצרת חשמל כבר 7 שנים, ועל-פי מה שאני יודע מהם, המינהל לא דורש דמי שימוש בקרקע. יש כאן אפליה. ביקשתי ממנו לקבל תשובות לגבי גובה דמי השימוש במתקני ביוגז במטמנות אחרות מתוקף חוק חופש המידע, ועד לרגע זה הוא לא ענה לי", מסכם תותחני.

"אני רוצה לדעת אם זה נכון שתחנות כוח במטמנות לא צריכות לשלם דמי שימוש. ואם הן כן נדרשות לשלם - אז כמה. שיחשפו בפניי בבקשה את התשלומים כדי שאדע איפה אני עומד. חוסר השקיפות שלו, שמתבטא בעובדה שאפילו לא עונים לי שם, הוא סימן לניסיון להסתיר ממני משהו, אף שיש חוק שמחייב אותם לספק לי את המידע הזה".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "לא מדובר בדמי שכירות, אלא בתשלום עבור שימוש בקרקע למטרה מסחרית. התשלום אינו נגזר מגודל השטח, אלא מהיקף ייצור החשמל העתידי ומהרווח הגלום בו. היזם פנה למינהל וביקש להגיש השגה על שומת המינהל. זו תתקבל ותדון על-פי הנהלים.