השיטה 2: "כולם עושים דברים כאלה"?
למה צריך היה להשעות את ראש עיריית קריית מלאכי מוטי מלכה מתפקידו, ואיך סוגרים בשקט פרשה באוניברסיטת תל אביב
- כך עובדת "השיטה" 1
התיקון לחוק התגבש בעקבות טענתו של סגן ראש עיר בצרפת שהטריד כמה עובדות, על כך שהחוק מעורפל. הטענה של המטריד הבכיר בנוסף לנזק התדמיתי שנגרם סביב פרשת דומיניק שטראוס-קאהן אילצו את המחוקקים לשבת סביב השולחן במטרה להסדיר מחדש את החוק, להבהיר באופן חד משמעי מה אסור ומה מותר.
בזמן שהתקבל בצרפת התיקון לחוק ההטרדה המינית החדש, שוחרר ממעצרו מוטי מלכה שנחשד באונס עובדת וקבלת שוחד מיני מעובדת אחרת. עם שחרורו במצב רוח מצוין שחרר החשוד לאוויר את המשפט המונומנטלי "כולם עושים דברים כאלה".
אמר וצדק. כלומר ברור לגמרי שגברים רבים לא מטרידים מינית. יתרה מכך, גברים רבים מוקיעים את התופעה הזאת ונלחמים במבנה הפטריארכלי החברתי, שמאפשר לבני הגזע שלהם להתנהל בעולם כמטרידים מינית. הטרדה שנהפכה ל"שיטה", לנורמה, ומהרגע שניתן ההיתר היא נחשפת כמגיפה ממש.
כשעולה מדי שבוע לכותרות פרשת המטריד הבכיר התורן, אסור לשכוח שבשוליים פועלים בשקט ובלי הפרעה אלפי מטרידים ששמם והסטטוס שלהם לא מספיק אטרקטיביים כדי שיגיעו לכותרות. מדובר בחברות עובדי קבלן, ספקי שירותים, סיעוד, בכל המקצועות שהפרופיל שלהם לא גבוה, ושעובדות בהם אינספור נשים מוחלשות כלכלית בדרך כלל מהפריפריה.
החשוד התורן בניצול יחסי מרות ששמו עלה לכותרות השבוע הוא אלכס לנגר, ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, שחשוד בכך שקיים יחסים עם שש או שבע עובדות, שקבע את עתידן המקצועי.
נחזור למוטי מלכה המאושר שחזר לקריית מלאכי ומהשבוע הבא ינהל את ענייני העירייה במשרד שנשכר עבורו מול בניין בית העירייה, שאליו אסור לו להיכנס בעקבות צו הרחקה של המשטרה. מה מטריד אותנו כשאנחנו קוראים על חזרתו של מוטי מלכה לנהל את עיריית קריית מלאכי? למה מתהפכת לנו הבטן מול חזרתו, הכביכול חוקית, לעיר?
"ברור שחלה עליו חזקת חפות, כי עדיין לא הועמד לדין", אומרת המשפטנית אורית קמיר, "אבל צריך לזכור שבעבירה מסוג כזה, בזמן הזה ובמקום הזה, המאבק הוא על שינוי מוסכמות רווחות. כולנו שמענו מהאיש עצמו שאמר 'כולם נוהגים כך', כלומר לטענתו מה שהוא מייצג זה שיש לכאורה נורמה רווחת של ניצול נשים ביחסי מרות, של שחיתות יחד עם אלימות מינית, ששתיהן
"ולכן בהקשר הנסיבתי המאוד מסוים הזה, לתת לו להמשיך להתנהל בחזקת החפות זה אומר להמשיך לבוא במגע עם הציבור ולהתנהל כאיש שררה. בצורה הזאת אנחנו יורים לעצמנו ברגל, עושים זילות של הנורמות שבהן אנחנו מתיימרים להילחם".
"נורא קל להיתמם ולהגיד בצדקנות ובגלגול עיניים שהנורמות והמאבקים יחכו עד שהאדם יועמד לדין, מה שמוכרחים לקחת בחשבון הוא שבקריית מלאכי כבר היה אדם שפעל בדפוס הזה, ויש שם אוכלוסייה שמורגלת לספוג את השחיתות ולקבל אותה ככורח בל יגונה. המסר שהם מקבלים עם חזרתו של מוטי מלכה הוא שיש אנשים שהם מעל לחוק. שאי אפשר להילחם בזה. ולכן, כששוקלים את חזקת החפות שאסור לזלזל בה, מול הנזק הציבורי, מבינים שכדאי היה להשעות אותו מתפקידו עוד לפני שהורשע. שר הפנים היה צריך לעשות את זה".
ומה שאורית קמיר אומרת הוא, רבותי, מדובר בסטנדרטים שלנו. אנחנו אלה שמנמיכים אותם, ואנחנו אלה שנחיה איתם.
השבוע נפגשתי עם קשת אורי, סטודנטית להיסטוריה ומגדר באוניברסיטת תל אביב, מהמארגנות המרכזיות של ההפגנה מול מוטי מלכה ביום ראשון הבא מול העירייה בקריית מלאכי. היא בת 26, התחילה את דרכה במרכז לנשים מוכות, היום עובדת במרכז סיוע ובקרוב תהיה עוזרת פרלמנטרית.
קשת הוציאה לתקשורת את סיפור ההטרדה המינית באוניברסיטת תל אביב. מדובר, היא אומרת, במרצה שמטריד משנת 2003 ויש נגדו אינסוף תלונות. מנגד ישנה הנציבה לטיפול בהטרדות מיניות, פרופ' רחל ארהרד, שאמנם עברה הכשרה במרכז סיוע, אבל אסור לשכוח שהיא צריכה לשפוט את החברים שלה שעובדים איתה שנים ארוכות - עניין לא פשוט.
באוניברסיטת תל אביב בלבד נפתחו בשנה החולפת 13 תיקי תלונות על הטרדות מיניות, אבל צריך להביא בחשבון שבסקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון נמצא ש-86 אחוז מהנשים שעברו הטרדה מינית לא התלוננו. מתוך כלל המתלוננות רק שבעה אחוזים הופנו לנציבה.
כשפרצה החוצה פרשת הסטודנטית המתלוננת והמרצה (שהעמיד בהתחלה פני אב דואג וניסה לשחד אותה בציונים וכשסירבה לו התחיל להתנכל לה) שיש על שמו ערימת תיקי תלונות על הטרדות, ארגנו קשת וחבריה הפגנה מול חדר הרקטור.
התלונה הועברה לטיפול הנציבה רחל ארהרד, והמרצה התראיין בפנים מוסתרות ל"הארץ" ואמר "שזאת סטודנטית מפגרת שלא עברה את הקורס". דוקטורית בהארוורד, שהייתה סטודנטית שלו והוטרדה על ידו, קראה את הראיון, יצרה קשר עם המתלוננת ואמרה לה "גם אני הייתי מה'מפגרות' שהוא הטריד", חיזקה את ידיה והצטרפה לתלונה נגדו.
לא רק זאת, לפני כשנה קיבלה אורטל בן דיין פיצוי כספי בגובה 38 אלף שקל מהאוניברסיטה העברית על תלונה שהגישה נגד ד"ר גדעון ארן שהתנכל לה אחרי שניהלו קשר מיני בהסכמה. בן-דיין, שחשפה את הפרשה בתקשורת, נתנה אור ירוק לבאות אחריה. אין ספק שהיא לא תהיה האחרונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם