מצרים בדרך להפיכה?
לפני 50 שנה, פיטורי בזק כמו שביצע מורסי היו גוררים מיד התקוממות צבאית. הערב יש שמועות על כינוס חירום, אך לא ברור מה תהיה התגובה
- המהפכה במצרים הושלמה: מורסי פיטר את בכירי המועצה הצבאית
הפילדמרשל טנטאווי, המפקד העליון של הצבא המצרי וראש המועצה הצבאית העליונה אשר עד לא מזמן שלטה במצרים, נולד ב-31 באוקטובר 1935. הוא התגייס לצבא ב-1956 והשתתף בארבע המלחמות בין ישראל למצרים: מלחמת סיני, מלחמת ששת-הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום-הכיפורים. שנתיים לאחר המלחמה, ב-1975, מונה לנספח הצבאי המצרי בפקיסטן, וב-1988 כבר היה למפקד המשמר הנשיאותי.
לאחר שירות מוצלח בקואליציה נגד עיראק ב-1991, ובעקבות הדחתו של שר ההגנה, יוסף סברי אבו-טאלב, תפס טנטאווי את מקומו של האחרון. קשריו ההדוקים עם משפחת מובארק, ובעיקר עם הנשיא, הובילו להשערה כי הוא זה אשר יירש את השלטון לאחר פרישתו של מובארק. אולם, מעורבותה של רעיית הנשיא, סוזן, קידמה דווקא את הבן גמאל, ובסופו של דבר גם הביאה לנפילתו של חוסני מובארק עצמו.
השנים בתפקיד שר ההגנה הטיבו עם טנטאווי. לצד שיתוף פעולה מלא עם מקורב נוסף, עומר סולימאן, עשה הצבא וטנטאווי עצמו, חיל גם בכלכלה המצרית. על-פי מספר הערכות, נתח הפעילות העסקית של הצבא מהווה כ-20 אחוזים מהתפוקה הכלכלית השנתית של מצרים. הצבא הוא ספק עבודה מרכזי במדינה ואף מחזיק בעמדת בכורה במגוון רחב של תחומי מפתח בתעשייה המקומית, לרבות מזון (לחם, מים, זמן זית וחלב); מלט ודלק; ייצור רכבים; בנייה וחקלאות – שני תחומי עבודה שבהם מועסקים בדרך כלל חיילים בששת חודשי השירות האחרונים שלהם. ומכאן, שמשרת שר ההגנה הפכה את טנטאווי לא רק לאחד האנשים החזקים במצרים, אלא גם לאחד העשירים שבהם.
אבל אז הגיעה "מהפכת
משבר ראשון בין צמרת הכוחות המזוינים למשרד הנשיאות נראה בפיזור הפרלמנט המצרי ביוני האחרון. הייתה זו נורת אזהרה עבור מורסי, שהמחישה לו את אוזלת ידו אל מול העוצמה הפוליטית של הצבא וטנטאווי בראשו. יתרה מזו, "המועצה הצבאית העליונה" הכניסה תקנות אשר ביקשו לצמצם עוד יותר את סמכותו של הנשיא, ובמקום זאת לחזק דווקא את מעמדה שלה.
נורת אזהרה שנייה נדלקה בשבוע שעבר, עם רצח 16 השוטרים המצריים בסיני. הרחוב המצרי זעם על אוזלת היד של המשטר החדש, והחל להשמיע קריאות בגנות מורסי וראש הממשלה החדש, השאם קנדיל. מורסי יודע כי כל פעולה שלו נמדדת במונחים פופולאריים, וירידה אל מתחת לקו האדום עלולה לסבך אותו ואת "האחים המוסלמים".
הוא החליט לנצל את המצב שיצר רצח השוטרים ולעשות ניקיון אחרון בצמרת השלטון המצרי. מורסי ממש ניקה את "המועצה הצבאית" מיושביה, אך למספר חברים מתוכה העניק "סוכריות". אם תרצו, רכש נאמנויות חדשות גם בקרב אנשי הצבא הבכירים במצרים. לצד הפיטורים של טנטאוי והרמטכ"ל סאמי ענאן, פוטרו גם מפקד חיל-הים, מוהאב ממיש, (קיבל מינוי אזרחי בתור ראש הרשות הממונה על תעלת סואץ), מפקד ההגנה האווירית, עבד אל-עזיז מוחמד סיף א-דין, ומפקד חיל-האוויר, ריזא עבד אל-מג'יד, אשר התמנה לשר לענייני התעשייה הצבאית.
עתה, מה שנותר לראות הוא האם "המועצה הצבאית העליונה" תקבל בשקט את המהלך של הנשיא מורסי או תגיב במהלך נגד משל עצמה. בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת צעדים מעין אלה, של פיטורי בזק, היו מובילים מיידית להפיכה צבאית. בתוך חרושת השמועות מקהיר אנו כבר שומעים על כינוס חירום של "המועצה הצבאית", כך שעוד נכונו לנו התפתחויות מארץ הפירמידות.
אולם, ללא ספק, בפיטוריהם של טנטאווי וענאן הוריד מורסי מעל גבו את האיום הגדול ביותר למשטר "האחים המוסלמים" במצרים. כעת, הוא יכול להצעיד אותה לדרך חדשה, כראות עיניו וללא מתנגדים פוטנציאליים. הפגנת הכוח מול הצבא, מול העם המצרי ומול הקהילה הבינלאומית, אשר לבטח תגיב באהדה להסרת המעורבות הצבאית במשטר החדש, תיצור למורסי את תדמית המנהיג החזק במצרים, בעל הבית החדש ומי שיצעיד אותה לעתיד חדש וטוב יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם