לחם עבודה
האם ניתן היה לעשות משהו כדי למנוע את רוע הגזרה של העלאת מחיר הלחם לפחות עד לאחר החגים? או לפחות להעלות שכר המינימום?
ההחלטה על עלייה במחירי הלחם שבפיקוח היא אולי צודקת, אבל לא חכמה. היא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות ולא באוכלי הפוקצ'ות. העיתוי אומלל: ההעלאה שנכנסת לתוקפה היום נעשית לפני החגים הקרובים ומספקת תחמושת לא רעה לאנשי האופוזיציה התוקפים את התנהגותה הכלכלית הקלוקלת של הממשלה.
גם המינון בלתי נסבל: אחרי ההחלטה על עליית המע"מ באחוז והמסים על הסיגריות והבירות, היה ניתן לצפות שמשרד התמ"ת ימשיך להתאפק עם מחירי הלחם. יש גבול למה שהציבור מסוגל להמשיך ולספוג. הפעם האחרונה שבה עודכנו מחירי הלחם שפיקוח הייתה בפברואר 2011. מאז , ובעקבות המחאה החברתית, אף אחד לא העז לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה. עד אתמול.
שר התמ"ת שלום שמחון נכנע ללחץ בעלי המאפיות והעלה את המחירים ב-6.5 אחוזים. אגב, העובדה שמחירי הלחם בפיקוח אינה מבטיחה את חסינותם מפני התייקרויות. לאנשי מחאת הקו טג' העורגים להכניס את הגבינות לפיקוח מומלץ להביא זאת בחשבון.

בימים הקרובים יעלו גם מחירי הלחם שאינם בפיקוח וגם מוצרי מזון אחרים. האם היה אפשר לעשות משהו כדי למנוע את רוע הגזרה? אפשרות אחת הייתה להתאפק עד אחרי החגים. אפשרות נוספת היא לשקול להקדים בחודש את העלאת שכר המינימום (שאמור להתעדכן ב-1 באוקטובר) ל-4,300 שקל.
תפוח האדמה הלוהט מתגלגל כעת לרשתות המזון. רשתות השיווק, הנהנות מהנחות של עד 20 אחוז על מחיר הלחם שהן קונות מהמאפיות, חייבות להתמודד עם האתגר. הן מוזמנות להתאפק עם העלאת המחיר ולספוג את ההתייקרות עד אחרי החגים.
רצה הגורל, ועליית המחירים כמו המחאה החברתית נפלה שוב במשמרת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא לא אשם. עם כל הכבוד, אפילו לנתניהו אין השפעה על מחירי
ראש הממשלה הופתע מההחלטה על ייקור הלחם. שר התמ"ת שלום שמחון אינו מתכתב איתו. כשנודע לו על כך הוא שוחח איתו ודרש שזאת תהיה העלאת המחירים האחרונה בטווח הנראה לעין. האסימון מתחיל סוף-סוף ליפול לראש הממשלה. הוא כבר מבין שמשחקי הרגולציה עושים שמות במגזר העסקי.
בפגישה שנערכה אתמול עם ראשי הארגונים הכלכליים אמר נתניהו: "מדינת ישראל סובלת מעודף רגולציה. הגענו למצב שבו רגולטור אחד נלחם ברגולטור אחר. אסור שהרגולציה תשלוט על המשק". דברים כדורבנות אבל חבל שהם נאמרים מאוחר מדי וכבר לא ישפיעו על מחירי הלחם.