האור בקצה: ביקור במערת הנטיפים המחודשת

מערת הנטיפים הפופולרית עברה מתיחת פנים לקראת פתיחתה המחודשת לקהל: התשתיות והתאורה בה שודרגו כך שלא יאפשרו תהליך פוטוסינתזה המעודד התפתחות אצות על הזקיפים

עדי חשמונאי | 17/8/2012 10:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי מתיחת פנים דרמטית נפתחה השבוע מחדש מערת הנטיפים שבהרי יהודה. 40 שנה אחרי שפערה את דלתותיה המטאפוריות לראשונה לקהל הרחב, המערה הקסומה והיפהפייה מוצגת בבגדי מעצבים חדשים שנתפרו במיוחד למידותיה.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

במשך חודשים עמלו קבלני המשנה של רשות הטבע והגנים על שדרוג התשתיות ועל התקנת תאורה אמנותית ובעיקר אקולוגית. תאורת לד חדשה החליפה את התאורה הישנה, שמאז פתיחתה למבקרים בתחילת שנות ה-70 פגעה באבן והביאה להתפתחות אצות כחוליות על הנטיפים.

ביקרתי במערה עם ילדיי השבוע לקול תרועת מסיבת ההשקה המחודשת. ההתרגשות שאחזה בהם העלתה בי געגועים לריגוש הראשוני שחוויתי אני למול יופייה לפני אי אלה שנים. אך התאורה החדשה, שהחמיאה לנטיפים ולזקיפים, הציפה דילמה נושנה שמצאה סוף-סוף את פתרונה.
צילום: רשות הטבע והגנים
מערת הנטיפים. תאורת לד חדשה החליפה את התאורה הישנה צילום: רשות הטבע והגנים

הרצון לאפשר לציבור לחוות ולראות את תופעת הטבע המרתקת התנגש במשך שנים עם הידיעה כי כניסת האדם מפריעה לתהליך הטבעי בן מיליוני השנים. המצפון שלי לא הצליח להכריע מה יותר טוב ומועיל לאנושות. השבוע נאותו שני הקטבים הללו, לפחות בינתיים, להתאזן.

מערת הנטיפים הסמוכה לבית שמש התגלתה בסוף שנות ה-60 בפיצוצים שגרתיים של מחצבות הרטוב באזור. אף שבארץ ישנם עוד כמה עשרות של מערות נטיפים, במערת שורק כמות הנטיפים והזקיפים היא הגדולה ביותר. כמה שנים לאחר גילויה הוכרזה המערה כשמורת טבע, ורשות הטבע והגנים פתחה אותה לקהל.

המערה,

שהיתה מאות אלפי שנים מתחת למפלס מי התהום, נוצרה בתהליך המסה. פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, מסביר כי הנטיפים והזקיפים נוצרו כשהסלע היה רווי במים אולם מפלס מי התהום ירד, המערה התרוקנה ממים והתמלאה באוויר ומאז טפטפו לתוכה מי גשמים מפני השטח.

"מערת שורק מיוחדת גם ביחס לדומותיה בעולם משום שהיתה סגורה לכניסת אדם ובעלי חיים לפני שנפרצה בחציבה", מסביר פרופ' פרומקין, "היא היתה מזוהמת פחות, הנטיפים התפתחו ומעט מאוד בעלי חיים הצליחו לחדור פנימה".

צילום: רשות הטבע והגנים
המערה התרוקנה ממים והתמלאה באוויר ומאז טפטפו לתוכה מי גשמים מפני השטח צילום: רשות הטבע והגנים

במשך השנים ניסו אנשי רשות הטבע והגנים להתמודד עם הנזקים שנגרמו בעקבות פתיחתה לציבור. היא נחשבת לאחת המערות המנוטרות ביותר בעולם: בהתאם לטמפרטורה, לכמות הפחמן הדו-חמצני ולאחוזי הלחות נקבע כיצד לווסת את כמות המבקרים בה, באיזה עיתוי להדליק את המאווררים ואם צריך להפעיל נתזים.

ההתמודדות עם הנזקים באמצעים מלאכותיים זוכה להצלחה חלקית בלבד. מאז פתיחתה לקהל הידרדר מצבם של הנטיפים ושל הזקיפים. "כשפותחים מערה שהיתה סגורה מאות אלפי שנים יש חשש שהאוויר והאור שייכנסו פנימה יפגעו ב'בריאותה'", אומר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים. "כשהיא נפתחה לקהל בתחילת שנות ה-70 הוארו הנטיפים והזקיפים בתאורה רגילה. עם הזמן התברר כי האור מעודד גדילה של אצות כחוליות על הנטיפים ועל הזקיפים. האצות מיטיבות לנצל חום ואור, ואת אלה סיפקה להן התאורה הישנה".

בחודשים האחרונים עמלו קבלני הרשות בלילות, ובשבועיים האחרונים אף סגרו את המערה למבקרים על מנת להמיר את התאורה לחלופה אקולוגית יותר. הנורות הישנות, שחיממו את הנטיפים, הוחלפו בנורות לד, וצבע התאורה הוחלף בכזה שיבלום את התפתחות האצות.

"כיוון שתהליך הפוטוסינתזה מאפשר לאצות להתפתח ביקשנו לעצור אותו ודרשנו מהקבלן המבצע למצוא גופי תאורה שיוצרים אורכי גל אשר לא מאפשרים פוטוסינתזה", ממשיך ד"ר מליחי. "האור שאדם מסוגל לראות נע בספקטרום שבין סגול לאדום, והאצות הכחוליות מנצלות את אורכי הגל הקצרים ‏(הסגולים‏) ואת אורכי הגל הארוכים ‏(האדומים‏) לצורך הפוטוסינתזה. אז ביקשנו מהקבלן שישתמש באורכי גל המעניקים את צבעי הביניים - תכלת, ירוק, צהוב וכתום - שלא מעודדים פוטוסינתזה". מהיום יוכלו המבקרים לראות את הנטיפים באור אחר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מי בסביבה

צילום: SXC

אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי יוצאים למסע ירוק ומחפשים סביבה טובה

לכל הכתבות של מי בסביבה

עוד ב''מי בסביבה''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים