הכדורסל הישראלי מתכחש למצבו האמיתי
יסודות המסירה מזעזעים, אין שחקנים שמסוגלים לייצר לעצמם מצב קליעה ועל שמירה יעילה בהגנה אין אפילו מה לדבר. ככה זה כשהבסיס מתפורר והנבחרות תקועות בדרג ב'
עוד על נבחרת ישראל:
> עמרי כספי: "בחלומות הרעים שלנו לא ציפינו להפסד כזה"
> אביעד פוהורילס בטוח: לדייויד בלאט זה לא היה קורה
> ועפר שלח תוהה אם בכלל כדאי לנו להגיע ליורובאסקט
הנבחרת הבוגרת אמורה היתה, לכאורה, לקנות לנו קצת זמן כדי להשתקם: עמרי כספי שחקן NBA, ליאור אליהו כוכב יורוליג, יוגב אוחיון גדול על מכבי ת"א, יותם הלפרין שחקן לגיטימי בליגות גדולות באירופה ואלכס טיוס התאהב, למזלנו, ביהדות וטשטש את היעדרו של צבר לגיטימי אחד לרפואה בעמדת הציר, לראשונה מאז ימי בועז ינאי. למרבה המזל, אסטוניה שמה קץ לאשליה המסוכנת הזאת.
הנבחרת של טיט סוק היא בדיוק מסוג היריבות שהמאמן הישראלי הממוצע נוטה לזלזל בהן. שחקניה מכדררים מצחיק, זורקים מוזר ומשחקים תרגילים ארוכים, שמקומם בעידן שעון 30 השניות, או כמו שאוהבים לכנות זאת כאן "כדורסל מיושן". המאמנים הישראלים, לעומת זאת, ובהם אריק שיבק, תמיד מעודכנים בצעקה האחרונה בטקטיקה.
ישראל משחקת כדורסל מודרני, עם תרגילים קצרים, פיק'נ'רול, חדירה והוצאת כדור. ובדקות שזה עובד, כשאוחיון מחלק כדורים לאליהו מתחת לטבעת או מוציא החוצה לשלשה, נראה לא סביר שהיא יכולה לנצח בפחות מ-20 הפרש את הנגרים מולה.
רק שהכדורסל המעודכן, לכאורה, הוא עטיפה נוצצת למוצר מקולקל: יסודות המסירה של השחקן הישראלי מזעזעים (16 איבודים, 7 לאוחיון); בסגל אין כמעט שחקן שיכול ליצור לעצמו מצב קליעה (ובפרט לא כספי) או לשחק עם הגב לסל; וחמור מכל, השחקן הישראלי לא יודע לשמור. האחים סוק החביבים וקנגור המצוין טיילו פעם אחר פעם לרחבה וכל חסימה גבית הסתיימה בשתי נקודות.
ישראל לא הפסידה בגלל השלשות האסטוניות, אלא בשל אינספור חיתוכים קלילים לסל, חדירות לטבעת וריבאונדים
ללא תחרות, שלקחה נבחרת שהיתה תקועה בשנים האחרונות בדרג ב'. הבעיה המערכתית של הענף לא פוטרת את שיבק מאחריות. התלות באוחיון, שלא הפך לכוכב-על בעקבות העונה במכבי, מוגזמת; הרפיון ההגנתי בלתי נסלח; התפקוד בדקות האחרונות בשני המשחקים היה מבולבל; וחלוקת הדקות לא תמיד ברורה.
אבל התעסקות באחריות המאמן תהיה בגדר שיתוף פעולה עם ההתמכרות של הכדורסל הישראלי לפתרון הטקטי הקל, על פני מבט אמיץ במראה. מוטב להפנים שהעתיד כבר כאן, והוא שחור.
העתיד שחור. עמרי כספי על הפרקט, אתמול
עודד קרני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם