מה בנוגע למזה"ת מפורז
מה אבקש? הצהרה קטנה, משותפת, של מנהיגי ישראל ואיראן שאומרת: לעולם לא נמיט שואה גרעינית על עמינו וארצותינו
האיום האיראני, לא עשינו מספיק צילום: אי-פי
בעל טור אחר, לוחם צדק, כותב עלינו, המתנגדים להתקפה: מחרחרי השלום הם מחרחרי מלחמה. שמעו נא, שמעו נא, עולם של שפה הפוכה. אחרי הכל, באמת למה לא? מה רע במזרח תיכון מפורז, גרסת המשורר? אפילו נשיא המדינה בעד. הלא די שקורא אחד של העיתון יאמץ את הרעיון. ואם זה במקרה בנימין נתניהו? בשיחות חשאיות שהוא מנהל עם נשיא איראן הרעיון יתקבל ללא ספק. וזאת על דעתם של שני ראשי המדינות, שכזכור צעדיהם תמיד כליל התבונה מדינית. בהצהרות הם הוכיחו כי הם ממש טובים.
מה אבקש? רק עוד הצהרה אחת, קטנה: לעולם לא! לעולם לא נמיט שואה גרעינית על עמינו וארצותינו! עם הצהרה זו שני הצדדים יכולים לחיות בשלום. היא מספיק לא מחייבת ויש בה הרבה דרגות חופש שאותן לא נמנה. אפילו עבור טהרנים מכחישי שואה. ההצהרה תצא אמנם מן השפה אל החוץ, אבל, וזה העיקר, היא תבוא מפיהם של שני מנהיגים אחראים בהחלט. עובדה. מאז עלייתם לשלטון, מסבירים לנו, מלחמה כאן לא פרצה.
אז מה בכל זאת לא בסדר? למה אנחנו מחכים? למה נאספנו בכיכר? למה מתעוררת בהלה וקמה מהומה? התשובה פשוטה: כי הכל לא בסדר.
לא מנהיגי איראן המתלהמים ומאיימים על ישראל בהשמדה, לא מנהיגינו המקשקשים קיש קיש קריא, וגם לא אנחנו שלא הכנו מקלט בבניין, לא עשינו מספיק כסף, לא סידרנו
ויזה לאמריקה ולא ארזנו ולא נסענו מכאן לכל הרוחות, לא החלפנו מסכות אב"כ, לא התפללנו "אל מלא רחמים" ולא אמרנו קדיש על השלוש מאות או החמש מאות שייהרגו, וגם לא חגגנו את עיד אל-פיטר עם שכנינו אחינו המדוכאים. מה כן אפשר לעשות? יש להקפיד לשים מסכות על מנת לשרוד עד לפרק הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם