לא עובד בשבילנו

העיר חריש, שאמורה לקום בקרוב, היא דוגמה לדרך בה פועל שר השיכון אטיאס כדי לדאוג רק למגזר שלו. שוב הרוב הדומם ישלם המחיר

יעל פז-מלמד | 30/8/2012 6:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אילו למעמד הביניים החילוני והדתי-לאומי הייתה מילה בקביעת סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל, הדרישה הראשונה שלהם הייתה צריכה להיות הזזתו המיידית של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.

האיש הזה, שהשפעתו מכרעת על שוק הדיור, רואה לנגד עיניו מגזר אחד ויחיד - החרדים. הוא עובד רק אצלם, דואג רק לצורכיהם, והכל באמתלה של מי שטובת כלל אזרחי המדינה עומדת לנגד עיניו. כל כך טוב הוא יודע להסוות את כוונותיו ומעשיו, עד שקל להתבלבל לרגע ולהאמין לדברים שיוצאים מפיו. לעתים אפילו הוא מאמין לדברים חסרי השחר שהוא מוכר לציבור.

איש צעיר, לבושו מוקפד, שפתו רהוטה, השכנוע הפנימי שלו עמוק. מי לא יקנה ממנו מכונית משומשת או לחלופין שפע של חצאי אמיתות, שלא לומר מעבר לכך, בנושא שעליו הוא מופקד - דיור.

קחו לדוגמה את נושא העיר החדשה חריש, שאמורה לקום בזמן הקרוב. אלפי יחידות דיור בסבסוד של מאות מיליוני שקלים של המדינה, שכולן מיועדות רק לחרדים. כמובן שאטיאס לא מכר את הסחורה שלו באופן הזה. זו לא דרכו. כוונותיו האמיתיות מתגלות רק אחרי בחינה של דבריו.

לכאורה מדובר באלפי דירות שמיועדות לכ-ו-ל-ם. למעשה, מדובר בעיר חרדית למהדרין עם בנייה נמוכה כדי שאפשר יהיה לעלות הביתה גם בשבתות; עם איכות בנייה נמוכה, אבל עם מקום מוסדר לסוכה לכל אחת מהדירות; עם שטחים ציבוריים נרחבים שיכילו את גני הילדים הרבים שהאוכלוסייה הזו זקוקה לה, כמו גם את בתי הכנסת והמקוואות.
למעלה מ-10,000 דירות באיכות בנייה ירודה

אין שום משפחה חילונית שפויה שתלך לגור בעיר כזו, אם היא רוצה לשמור על מינימום של חופש ואיכות חיים. הנחת העבודה של מתכנני העיר הזו היא שהאוכלוסייה החרדית לא צריכה שידאגו לה למקומות תעסוקה קרובים למקום מגוריה. הם ממילא לא יעבדו. הנחת עבודה נוספת היא שמשפחה חרדית שיש לה היום מספר קטן של ילדים תביא במהלך השנים מספר גדול של ילדים. לכן הדירות נועדו מראש להרחבה. עוד הנחה מקוממת היא שלחרדים לא צריך לבנות ברמה נאותה. ממילא העיר החדשה תהיה בכייה לדורות החל מיום הקמתה.

למעלה מ-10,000 דירות באיכות בנייה ירודה, מפוצצת בבתי כנסת ובגני ילדים, ללא כל אופק תעשייתי או תחבורתי. ככה בונה משרד השיכון של אטיאס עיר חדשה ב-2012. ומי שמנסים בכוחותיהם הדלים לעמוד נגד השר וכוונותיו הנלוזות הם כמה מאות תושבי המקום החילונים והדתיים-לאומיים, שיאלצו לעזוב אותו אם חפצי איכות חיים הם. הם לבדם. איש אינו בא לעזרתם. איש

אינו שומע את קולם. לא ארגוני המחאה, וכמובן לא ממשלת ישראל או כנסת ישראל. אל המאות הבודדות של המפגינים היו צריכים להצטרף לפחות חברי הכנסת של האופוזיציה, יחד עם תומכיהם. הרי כולנו מכירים את נתניהו. שתי הפגנות של כמה אלפי בני אדם, ועוד אחת ליד ביתו, והכל היה משתנה, גם במחיר כעסה של ש"ס.

אבל זה לא יקרה. שלי יחימוביץ' עסוקה מאוד בהצעת חוק שתפרט מהם נכסיהם של השרים וחברי הכנסת, כאילו זה ישנה משהו למישהו אם נדע מה תיק ההשקעות של גדעון סער, שלום שמחון או אילן גילאון. שאול מופז עסוק גם הוא בגינוי המהלך הלגיטימי של ראש הממשלה לשנות את תיק השקעותיו, ואטיאס ממשיך למרוח את הציבור ולהתייחס אל שוק הדיור כאילו זה העסק הפרטי שלו ושל מפלגתו. והרוב הדומם, שוב אותו רוב דומם, יממן גם את מאות מיליוני השקלים של חריש החדשה וגם את שירותי הרווחה הרבים שייאלצו להגיע לעיר הזו ולטפל במקרי הסעד שיהיו שם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יעל פז-מלמד

צילום: דעות

עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים וכן כתבות אישיות בנושאי פנאי ואוכל. עורכת את "בכיף", מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי

לכל הטורים של יעל פז-מלמד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים