בין עבדאללה לנתניהו
המלך הירדני חשש מהפגנות והקפיא את מחיר הבנזין. הנהגים הישראלים, מצדם, יתקשו לספוג מרה"מ עוד התייקרות בחגים הקרובים
מלך ירדן אוחז בנסיבות מקלות. הוא מביט סביבו ומגלה להפתעתו שהמנהיגות המסורתית בשכונה המזרח-תיכונית הולכת ומידלדלת, והוא הדייר הכמעט היחיד שנותר בכיסאו. כדי לשמר את ההישג יוצא הדופן חייב המלך להיות קשוב ללא הרף לנתיניו. ראש ממשלתנו בנימין נתניהו נהג כך עד לפני מספר חודשים והסביר את הזיגזג במדיניותו הכלכלית בקשב "לרחשי לב הציבור". בסוף השבוע הוא החליט להפסיק לסבסד את הבנזין, חרף הזינוק הגבוה במחירו.
נתניהו אינו מלך ירדן ואינו צריך לחשוש לגורל כהונתו. החלטתו שלא להתערב במחיר מוצדקת בעיקר משיקולים תקציביים. הבנזין הישראלי יקר בעיקר בגלל תאבונו הבלתי מרוסן של האוצר להשתת מסי בלו ומע"מ, המהווים כ-51 אחוזים ממחירו לצרכן (4.2 שקלים לליטר). הבלו הגבוה, כך מתרצים
באוצר, מסייע להילחם בזיהום האוויר ובצמצום תחלואי הסביבה.
באוצר חייבים להודות שמדובר בתירוץ פתטי לא מוצלח. ללא הבלו והמע"מ הגבוהים מקופת האוצר היו מתנדפים כמו אדי הבנזין הכנסות של 18 מיליארד שקלים לשנה. אין חלופה מיידית לאובדן ההכנסות ממס הדלק, אלא אם מעוניינים להקפיץ את המע"מ בארבעה אחוזים נוספים.
באוצר גם מוכיחים בטבלאות כי מחיר הבנזין בישראל אינו גבוה ביחס לממוצע המקובל במדינות האיחוד האירופי או בבריטניה. הטיעון נכון עקרונית אבל חולשתו נעוצה בשני טעמים: כוח הקנייה של הנהג הישראלי (במונחי שכר בשקלים) נמוך בכ-25 אחוזים בהשוואה לכוח הקנייה של הנהג המערב-אירופאי.
במילים אחרות: משכורת ממוצעת אירופית מאפשרת למלא את מכל המכונית הרבה יותר פעמים מהלוקש הישראלי. לרשות הנהג האירופאי מגוון חלופות למכונית, כמו האוטובוס, החשמלית, הרכבת התחתית או האופניים המאפשרים להתנייד בזול ובבטחה. אצלנו מתקוטט שר התחבורה עם ראש עיריית תל אביב אם לאפשר את השכרת התל-אופן בערב יום הכיפורים.
לבעל המכונית הישראלי מתחיל להימאס. העלייה של 7.2 אחוזים שגרר עדכון המחירים האחרון תקשה על הנהגים לספוג את עליית המחיר הבאה שאמורה להגיע ערב חג הסוכות. לנתניהו ולשר האוצר מומלץ שלא להמתין למהדורת מוצ"ש של הטלוויזיה, ולחשוב כבר כעת כיצד מאפשרים לנהגים לצלוח את טיולי החג בלי לשבור קופת גמל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם