נכשלים בלשונם

ספק אם הוספת שעת לימוד במקצוע הלשון תשפר את רמת השפה של בני הנוער, כל עוד הם ימשיכו להתנהל בסביבה המגמדת העברית

אברהם תירוש | 5/9/2012 6:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אחד מסמלי התחייה של העם היהודי בארצו, הלשון העברית, נתון בצרות. הפלא חסר התקדים של לשון מתה שקמה לתחייה ושבה להיות חיה ומדוברת, הולך ומתכרסם. כך על פי האחראית במשרד החינוך על הוראת הלשון, מזל שיניאק.

במכתב למאות מורים ללשון שפורסם השבוע במעריב בידי הכתב עמרי מניב, מבקרת שיניאק את מיעוט שעות לימודי העברית-שתי שעות שבועיות בלבד, "פחות מכל שפה אחרת הנלמדת במערכת" - וקובעת שמדיניות משרד החינוך גורמת לכך שהתלמידים מסיימים 12 שנות לימוד בלי לדעת עברית ברמה מינימלית.

לראיה, מביאה שיניאק את תוצאות בחינות הבגרות בלשון בקיץ האחרון. הציון הממוצע בשאלון הבחינה הראשון היה 68.1 ובשני - 63.7. ובתוך מרכיבי הממוצעים: הבנה והבעה - 63.95, תחביר - 60.3. כמי שהיה עורך במעריב וגם לימד סטודנטים לתקשורת, אני יכול לצרף את עדותי על בורות לשונית של חלק ניכר מהצעירים ועל ליקויים רציניים בהבעה בכתב.

לכך צריך להוסיף מחקר שערכה ד"ר נטלי אקון ממכללת אפרתה, שלפיו 53 אחוז מהתלמידים בישראל סבורים שמערכת החינוך מפלה לטובה את לימודי האנגלית בהשוואה לעברית. וכאן ישאל השואל, ובצדק: האם רק מערכת החינוך מפלה את השפה האנגלית לטובה? הרי כל סביבתו של התלמיד מקיימת אפליה כזו.

זה מתחיל באמירות שהוא שומע מסביבו על כך שבלי אנגלית קשה להסתדר בחיים; ממשיך במבול השמות הלועזיים הזועקים אליו משלטי בתי עסק ובתי מלון ובביטויי לעז שחדרו לשפה עברית והתבססו בה; ומסתיים באינטרנט, ביישומי מחשב ובאפליקציות משחקים, שאנגלית מסייעת למשתמש בהם. ועולה על כל אלה מוסד הטכניון בחיפה, שלימודי התואר השני במנהל עסקים יתנהלו בו מעתה בשפה האנגלית בלבד.
מה יביא את הגאולה?

אז מה הסיכוי שהרחבת לימודי הלשון העברית, שתוכננה במשרד החינוך אך עדיין לא מומשה, תעמוד בהצלחה מול הגל הזה ותנצח? דהיינו, תשפר את העברית של התלמידים? הרחבת לימודי העברית מבורכת כשלעצמה, אבל ספק אם תביא שינוי דרמטי ברמת השפה של בוגרי בתי הספר. מה גם שהאנגלית אינה האויב היחיד של העברית במאבק על לבו של התלמיד. יש אויב חזק ממנה - הסביבה האנטי-עברית שלו.

בסביבתו נתקל התלמיד בלשון הדלה ומלאת השיבושים והשגיאות שדוברים וכותבים המבוגרים, בהם גם אישי ציבור ואנשים אינטליגנטים ומשכילים בתחומי עיסוקם. אוזנו כרויה לכל השיבושים שהשתרשו בפרהסיה שלנו עד שדומה שיש להם כבר הכשר מלמעלה. ואם כך מדברים כבוד השר והח"כ והפרשן המלומד והאלוף, מדוע שהוא, הנער, ידבר אחרת?

וכך "רושמים כתבה", או אפילו ספר, ולא כותבים; ו"מנצחים את המשחק" ולא את היריב; ו"מערימים קשיים" ולא עורמים; ומשלמים

"עשר שקל" לחמש עשרה ילדים ולא עשרה שקלים לחמישה עשר; וכל כזאת נהפכת לכזאתי; וכל פועל בבניין הפעיל - הצלחנו, הצבענו, הגשנו וכיוצא באלה - מקבל סגול בתחילתו במקום חיריק; ועוד ועוד עיוותי לשון הצורמים את האוזן, כולל ה"כאילו" וה"כזה" ושאר גידולי פרא שחדרו לשפת הצעירים.

סלחו לי אפוא על הסקפטיות שלי לגבי התוכניות של משרד החינוך. אני פשוט מפקפק אם הוספת שעה שבועית ללימוד הלשון או הגדלת לימודי הבסיס שלה משתיים לשלוש יחידות הם שיביאו את הגאולה.

נדמה לי שחשוב הרבה יותר לנסות להביא את התלמידים לקריאת ספרות טובה בשפה העברית. אבל, אני מודה, גם על הצלחתו של מהלך כזה מרחף סימן שאלה גדול. ולכן אני חושש שהעברית הקלוקלת היא מעוות שלא יוכל לתקון, ומי יודע, אולי בעתיד עוד יקבלו כל שיבושי הלשון אישור בדיעבד מהאקדמיה וייהפכו לעברית תקנית, ובא שלום לשוני על ישראל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים