מפגינים בשליחות אלי ישי
בשעה שמסתננים תקועים בגבול בין ישראל למצרים צריך לשאול לאן נעלמו ההפגנות ההמוניות נגדם, מי היה האחראי להפקתן ומה היה האינטרס מאחוריהן
מסתבר שברגעים אלו ממש עוד מסתננים להם מאות עובדים בלתי חוקיים לישראל. גורמים מדיניים מעריכים שעד סיום בניית הגדר בגבול סיני, יותר אנשים ייכנסו לארץ מאשר יגורשו על ידי המשטרה. מעניין לגלות שאף אחד כבר לא מארגן ולא מופיע בהפגנות ענק, ולמרות שנושא כאוב זה עודנו מהווה פצע מדמם בלב הארץ, הוא כבר ירד מסדר היום הציבורי.
אולי מרוב האיומים הקיומיים שמציגים לנו מדי יום בחדשות, קשה כבר לשכנע אותנו שעומדים מול סכנת הכחדה נוספת. כלומר, לא צריכים לשאול מאיפה נובעת האדישות שכל כך מאפיינת אותנו, אלא מה גרם לנו פתאום לצאת ולהפגין לפני כמה חודשים.
אני לפחות, משוכנע שכל המדינה – כן, כולנו עד אחד – התגייסנו מבלי לשים לב לקמפיין יחסי ציבור מבריק של שר הפנים אלי ישי. למסקנה זו הגעתי אחרי שחזרתי ודפדפתי בתמונות מההפגנות שהתנהלו בשכונת התקווה באמצע חודש מאי נגד העובדים הזרים.
בתור אדם שהיה
הפגנה בסדר גודל של זו אליה היינו עדים במאי האחרון עולה בין 80,000 ל-100,000 שקלים. הרי מישהו משלם על הקמת הבמה, מערכת ההגברה, האבטחה ומעסיק מארגנים ויחצ"נים שמוציאים אישור משטרה, אישור עירייה, ובעיקר, מגייס את קהל המפגינים.
אז מי מימן וארגן את ההפגנות בשכונת התקווה? בואו נראה אם נוכל לזהות יחד את בעל המאה מתוך המסרים המודפסים על שלטי הענק שחולקו באירוע:
"תנו לאלי לנצח - אלי ישי העם איתך"
"אלי ישי צדק - אלי ישי העם איתך"
"אין לנו ארץ אחרת - אלי ישי העם איתך"
ולמה היה שווה לאלי ישי להתגייס למאבק ולהשקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין העובדים הזרים בחודשים מאי ויוני? כי כולנו חיכינו באותו זמן לפרסום דוח מבקר המדינה על אודות אסון הכרמל, דוח אשר הטיל על שר הפנים "אחריות מיוחדת" והתרשלות רבתית בתפקידו. פוליטיקאי שעולה לגרדום ציבורי מן הסוג הזה, ייעשה הכל וישקיע כל סכום כסף רק כדי להסיט את עיני הציבור מכישלונותיו המפוארים בנושא שעומד על הפרק, ולמקד את הזרקור אל עבר הצלחותיו בנושאים קריטיים אחרים.
ואני חלילה לא עסוק בלחבר תיאוריית קונספירציה כדי להשחיר את פניו של שר הפנים. קמפיין העובדים הזרים של אלי ישי התחיל באמצע חודש מאי, התגלגל ונבנה לאט לאט – עד לשיא שלו ביום 17.6.12, היום שבו הוא הצטלם בשדה התעופה ב"פרויקט חוזרים הביתה" עם מסתננים סודנים מגורשים. התמונות של ישי "המנצח" המראות אותו מחזיק את ידו המורמת של איש אפריקאי מחייך, נחרטו בזכרון הקולקטיבי של כולנו.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-20.6.12, התפרסם דוח מבקר המדינה על אסון הכרמל. אלי ישי הופיע בפני המצלמות ואמר בקול רציני ושקול: "ביום קשה וכואב זה לבי עם המשפחות. דוח מבקר המדינה הוא דוח מקיף, יש להפיק לקחים, אני אדרוש דיון בממשלה, כדי להפיק לקחים, לאשר ולאמץ את מסקנות המבקר על מנת שאסון כזה או אחר לא יהיה בעתיד".
כמובן, שכולנו החלטנו מיד לסלוח לשר הפנים על כישלונו החרוץ, לאור העובדה שהוא בדיוק הציל אותנו מאסון העובדים הזרים. מעניין לדעת אם הדיון ששר הפנים התכוון "לדרוש בממשלה" אי-פעם ייצא לפועל. עוד יותר מעניין אם הוא בכלל קרא את דוח מבקר המדינה.
חבל שבמשך מספר חודשים צפה כל העולם באפריקאים מסכנים חוטפים מכות וקללות מחוליגנים בתל-אביב, ובכך בעצם נפגעה עוד יותר תדמיתה השברירית של מדינת ישראל בעולם. ולמה? התשובה פשוטה ומקוממת: כדי לשפר את תדמיתו של שר פנים כושל. אני מציע שבפעם הבאה שישי יציל אותנו מסכנה בוערת, כדאי שנשאל את עצמנו: איפה הבערה האמיתית?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם