קונפטי ובלונים
נאומו של אובמה בוועידה של הדמוקרטים צפוי להיות דומה לזה של יריבו מיט רומני: ריק מתוכן. אולי בשלב העימותים ביניהם נזכה לקצת אג'נדה
הנאום של רומני בשבוע שעבר היה טוב. הוא היה טוב לא משום שנאמר בו משהו מיוחד חס וחלילה (אפילו "וול סטריט ג'ורנל", הידוע בתמיכתו ברפובליקנים, תהה היכן האג'נדה של רומני), אלא משום שרומני הצליח להעביר בו את המסר העיקרי של מסע הבחירות שלו: אובמה הוא כישלון.
לא היה לרומני כל צורך להיכנס לפרטים, ולא הייתה לו כל חובה לספק מידע שממילא אינו מעניין את באי הוועידה ואת רוב הצופים בבית (ואין הרבה כאלה). לכן הוא הפריח לאוויר סיסמאות ריקות מתוכן מתוך ידיעה שההמונים יריעו לו בכל פעם שיזכיר את כישלונותיו של הנשיא המכהן (ולא חסרים כאלה, כמובן).
זו גם הסיבה שמועמדו לסגנות פול ריאן ידע שלא תהיה שום בעיה אם הוא יספק עובדות שקריות (או מוטעות) במהלך נאומו שלו. הוא הבין שלא ייגרם כל נזק אם יעגל פינות, ישנה מספרים ויטען שזמן השיא של ריצת המרתון שלו מהיר בשעה מהזמן האמיתי שלו.
על פי כל הפרסומים המוקדמים, גם אובמה צפוי לשאת נאום מלא סיסמאות ריקות. בדומה לוועידה בטמפה, גם הלילה יריעו ההמונים מדי כמה שניות. ייתכן אף שקריאותיהם יהיו רמות יותר מאלה שנשמעו בשבוע שעבר (בכל זאת, אובמה נואם בחסד ועולה על רומני בכל דרגה אפשרית בנושא זה).
אולם בניגוד לרומני, שחיקה את הנשיא המנוח רונלד רייגן ושאל את ההמונים אם מצבם טוב יותר משהיה לפני ארבע שנים, אובמה ינסה להפחיד את שומעיו ממה שעלול לקרות להם בעוד ארבע שנים אם יהיה זה רומני שינצח בנובמבר. יחי ההבדל.
בינתיים תיהנו
אנחנו צפויים לשמוע הלילה את הדברים שכבר שמענו (כולל כמובן התחייבות לביטחון ישראל ולמחויבות האמריקאית לכך שאיראן לא תשיג נשק גרעיני). אין לצפות שהנשיא יכריז על מדיניות חדשה ונועזת שהוא מתכוון ליישם אם ייבחר לקדנציה שנייה, והוא גם לא ייכנס לפרטים לגבי האסטרטגיה שבה יבחר כדי להוריד את תקרת החוב המדאיגה, לייצר מקומות עבודה חדשים ולהילחם בהתחממות הגלובלית.
אובמה בוודאי יודה שמצב הכלכלה לא פשוט, אך ייאחז בהצלחותיו היחסיות (הריגתו של אוסמה בן לאדן, ההצלה של ג'נרל מוטורס) ויזכיר שהוא ירש את המצב המחורבן מקודמו הרפובליקני. ייתכן שיזכיר את מדד הדאו ג'ונס שעמד בינואר 2009
(כשנכנס אובמה לבית הלבן) על 7,950 (בממוצע), ואילו היום הוא כבר מעל 13,000.
ברם , מחר יתפרסמו נתוני הכלכלה האמריקאית הכוללים את מספר מקומות העבודה שהמשק הוסיף במהלך חודש אוגוסט. מספרים נמוכים מדי (מתחת ל-100 אלף) ימשכו את השטיח מתחת לרגליו של הנשיא, ולכן עליו להיות זהיר כשידבר (בכלליות, כמובן) על התאוששות הכלכלה.
שתי הוועידות הן בסך הכל מופעים חביבים וצבעוניים, אך לא הרבה יותר מכך. בעוד כמה שבועות יתקיימו שלושת העימותים בין אובמה ובין רומני (ועוד אחד בין ריאן לביידן). אולי שם נוכל לשמוע קצת יותר על האג'נדה של המועמדים. בינתיים תיהנו מהקונפטי והבלונים.