המלאך ג'וני
לפי פרסומים בתקשורת ד"ר ג'וני גרינפילד רשם אישורים לשימוש בקנאביס רפואי מעבר לתחום סמכותו. מהיכרות אישית אין לי כל ספק בטוהר כוונותיו של האיש שטיפל באבי
לקראת הסוף אבי, סבל באופן שלא יתואר. זה כבר השלב שבו הרופאים הרגילים במחלקה האונקולוגית, מתרכזים בחולים אחרים ואתה מתרוצץ חסר אונים, מרוט עצבים, מול מערכת שלא יודעת לעבוד מחוץ לספר. אבא שלך הוא הרי מת מהלך, עשינו את כל שניתן. וכולם אומרים "ג'וני, דברו עם ג'וני".
רק עכשיו, מהפרסום המשמיץ – כאילו האיש שכל כך ניסה להקל על כאבם של אומללים, פרסום מטומטם שניתן להבין ממנו כאילו חילק סמים לעבריינים – רק משם למדתי איזה רופא מדופלם הוא – ד"ר ג'וני גרינפילד, רק עכשיו אני יודע שהוא נוירו-אונקולוג מוערך. שם, בבית החולים, ברגעים הקשים ההם, הוא ישב מאחורי שולחן קטנטן בחדרון שנראה כמו חדר ההמתנה של אחרונת המזכירות - והיה פשוט, ג'וני.
ואיך שהוא דיבר אל אבא. איך שהוא הרגיע אותו. איך שהוא הסביר לו שזה לגטימי לרצות שלא יכאב כל כך. דמעות צצות בעיני כשאני נזכר. פשוט מלאך.
והוא עזר. עזר מאוד. יותר מהקנביס הרפואי – הוא עזר עם האנושיות, עם הגישה ההפוכה לחלוטין למה שמקובל. לא ה"לך תעשה בדיקות וחזור אליי עם התוצאות" והאישורים וכל הטרטור המוכר שהופך אנשים בשעתם הקשה ביותר לעכברים מסכנים שמתרוצצים בין מסדרונות לא מוכרים, דחוקים ולחוצים בין המוני אומללים כמותם – כל אחד בעצם יודע על מה אני מדבר.
לא לא – זה לא ג'וני. ג'וני רוצה שלא יכאב לך. מתוך אחריות הוא מסביר בדיוק את המשמעויות של כל דבר, מסביר לאבא איזה תחום בשיפוט עלול להיפגע, מה יבוא על חשבון מה – הוא רופא, ועוד איזה רופא. ולראשונה מזה זמן רב אבא נרגע. והעולם האכזר נראה פתאום אחר לגמרי. עולם שיש בו אדם כזה בעמדה שכזו הוא כבר עולם יפה, מלטף, מחייך.
כמה פגישות אחר כך, אני משיח
מאז שאבא נפטר לא שמעתי מג'וני. ופתאום – האיש הזה שרבים כל כך רואים בו פשוט מלאך – מוכפש ברבים.
שתהיה לך שנה טובה ג'וני. לא משנה מה יכתבו. כל כך הרבה אנשים שזוכים לחייך מעט בסוף חייהם בזכותך, הם ומשפחותיהם וכל מי שנתקל בך – כולם יודעים בדיוק מי זה ג'וני.