הכל מקרי בנבחרת של אלי גוטמן
לנבחרת של גוטמן, כמו לנבחרות קודמות, אין לא אופי ולא סגנון. כמו תמיד יש לנו שחקנים טובים, רק שאין מאמן לאומי שמצליח לעשות איתם משהו מעבר לכמה הברקות
אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס. ההרכב דווקא היה הגיוני אתר ההתאחדות לכדורגל
גוטמן הלך על הרכב הגיוני, רק שברגע האחרון עלה לו הוורמוט והוא העדיף להשאיר את חן עזרא על הספסל. ורמוט אכן היה השחקן החלש במגרש, אבל לא שעם עזרא זה נראה הרבה יותר טוב. כי לנבחרת של גוטמן, כמו לנבחרות קודמות, אין לא אופי ולא סגנון. כמו תמיד יש לנו שחקנים טובים, רק שאין מאמן לאומי שמצליח לעשות איתם משהו מעבר לכמה הברקות. פעם זה רביבו ונמני, פעמים אחרות זה בניון ונאתכו.
אצל גוטמן זה לא רק עניין של אופי וסגנון. לנבחרת שלו חסרה נוכחות. אתה מצפה ששחקנים כמו נאתכו, אלברמן, ורמוט ומליקסון יצליחו לחבר כמה פסים של התארגנות, של הצהרת כוונות לגבי בעלות הבית במרכז המגרש. רגע לפני שמגיעה שבירת הקווים המפורסמת של גוטמן לטובת מסירת עומק. אבל כלום. כמעט הכל מקרי. אין אחריות.
כדי שמליקסון, ורמוט או שכטר יצליחו להביא לידי ביטוי יכולות טכניות גבוהות באחד על אחד, הם חייבים להיות מגובים בלפחות עוד שחקן או שניים שיהוו אופציות מסירה. איפה? זו היתה נבחרת ששיחקה בהילוך איטי, למרות שהאזרים דווקא אפשרו מרחבי מחיה די נוחים - כולל לתומר חמד, שסבל מהאימפוטנציה של מפעיליו הפוטנציאליים.
גוטמן גם לא הבריק במיוחד בנסיונות שלו להביא להכרעה. אלא אם הוא באמת הסתפק בנקודה במשחק חוץ. עזרא במקום מליקסון זה עדיין הגיוני, אבל מי שרוצה הכרעה משתף את דמארי עם חמד ומוותר על קשר אחורי, או לפחות על ורמוט.
גם יוסי בניון, לפחות לפי הדקות המעטות (והטובות) שבהן שיחק, ראוי היה ליותר תשומת לב. לקראת רוסיה ביום שלישי, כבר ברור שגוטמן כמעט ולא יצטרך לבצע שינויים פרסונליים. על דודו אוואט אי אפשר כמובן לוותר כי על השער השטותי שספג, הוא חיפה בשלוש הצלות של שערים בטוחים. כדאי גם לחשוב אם להתעקש על טל בן-חיים, כשדן מורי ואיתן טיבי לא אכזבו.
ואפשר גם לחזור ל2-4-4-
הקלאסי. זה שגוטמן כל-כך האמין בו ורק הנסיבות הרחיקו את יישומו גם בבאקו. עם נאתכו, אלברמן, מליקסון ובניון (אם יש לו ברכיים ורגליים לשעת משחק) בקישור ושכטר לצדו של חמד בחוד.
זה יהיה הרכב הגיוני ומאוזן. רוסיה נמצאת בתקופת מעבר, וקאפלו כבר מזמן הוא לא המאמן המהפכני וההתקפי אלא איש מקצוע שמרן וזהיר. את נקודות התורפה של תקופת המעבר והשמרנות צריך לנסות לנצל. אפשר יהיה להסתפק בתיקו, אך מצד שני ניצחון יהפוך את הקמפיין למסעיר.
אולי, מי יודע, דווקא הנבחרת שנמצאת בתקופת שפל כמעט חסרת תקדים (יש כרטיסים בקופות לכל דורש ובכל מחיר) תעזור במשהו להצלתו של הכדורגל הישראלי המדמם.
אקו"ם