סיכום שנה מים עד ים וצפרדע אחת קטנה
תגלית השנה: העגולשון שחור הגחון. הפתעת עונת (החורף): הכנרת. האכזבה הנמשכת: מצבו של ים המלח. אינספור שערוריות הסעירו השנה את הפעילים הסביבתיים. סקירה חגיגית
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
טוב, כאן כבר משנות ה-50 אין ימה, אבל לפני קצת פחות משנה חזר אל חורבותיה אחרי 50 שנות גלות, שבמהלכן הוכרז כמין שנכחד מן העולם - העגולשון שחור הגחון. העגולשון הוא מין של צפרדע שחיה אך ורק בביצות החולה. הוא התגלה למדע בשנות ה-40 על-ידי פרופ' היינריך מנדלסון, הנחשב לאבי הזואולוגיה המודרנית בארץ ישראל.
יורם מלכה, פקח צעיר ונמרץ בשמורת החולה, סימן לעצמו יעד: למצוא את העגולשון. בנובמבר 2011 "הוא פתאום קפץ לי מול העיניים", סיפר מלכה על הרגע ההיסטורי, שמשך את תשומת הלב הציבורית על פני הגלובוס כולו. השבוע זכה העגולשון לעוד מנה של אור הזרקורים, כאשר ארגונים בינלאומיים לשמירת טבע הכניסו אותו לרשימת 100 מיני החי והצומח הנמצאים בסכנת הכחדה הגבוהה ביותר בעולם.


החורף האחרון העלה אותה שוב על ראש שמחתנו. אחרי 8 שנים שחונות נסק המפלס ב-2.3 מטר ואפילו האי שמול קיבוץ מעגן, שהפך לסמל הבצורת, חזר ונעלם במצולות שפגש לאחרונה בשנת 2005.
בתווך היו לא מעט שערוריות, עם או בלי קשר לעליית המפלס: ד"ר אבי אלדר מהשירותים הווטרינריים גילה מחלה מסתורית התוקפת את עיני הדגים; 4 קיבוצים סביב לכינרת תבעו מיליונים ויותר מ-300 חברים תבעו את רשות המים על שמנעה מהם לטענתם לכסח את הצמחייה לפני עליית מפלס המים, ועם עלייתו הוצפה הצמחייה, נרקבה ויצרה מפגע חמור של יתושים; וגם המשרד להגנת הסביבה הכריז בתחילת הקיץ לראשונה על מרבית חופי הכינרת כאזור מוכה יתושים.
נתחיל עם חצי הכוס המלאה: השנה הגיע היקף המים המותפלים בישראל ל-40% מכלל הצריכה הביתית והעירונית. העובדה תרמה רבות גם למצב הכנרת, שהשאיבה בה הופסקה ל-3 חודשים (במקום חודש אחד בשנים קודמות).
עם זאת, כניסתם של המים המותפלים כשחקן מרכזי למשק המים הביאה לסערה בין משרד הבריאות לבין רשות המים. הממברנות המסננות את מי הים מנקות אותו מכל המינרלים, כולל המגנזיום ששומר עלינו בעיקר מפני מחלות לב. משרד הבריאות דרש להוסיף מגנזיום למים, אולם ברשות המים התנגדו בעיקר בשל העלויות הגבוהות. בסופו של יום הוחלט לצאת לפיילוט שייבחן אם הוספת המגנזיום אכן הכרחית.
כאן קשה למצוא חצי או אפילו עשירית כוס מלאה נוכח חוסר העשייה הממשלתית להצלתו. השנה שבר ים המלח שיא עולמי חדש: ב-15 השנים האחרונות הואץ קצב ירידת המפלס למטר בשנה, ובשנים האחרונות עלה ל-1.2 מטר בשנה, אבל בסיכום השנה ההידרולוגית שתסתיים בעוד חודש תירשם האצה נוספת בקריסתו של המפלס והוא יסגור את שנת 2011 - 2012 בירידה של 1.5 מטר.


אין ספק שבמקום הראשון במצעד הסיפורים הסביבתיים של הערבה הצחיחה והסוערת עומדת החייאת הפרויקט לסלילת רכבת לאילת על-ידי הממשלה. התוכניות השועטות על תוואי הרכבת החדש צפויות לשים בכיס את המאבק בבניית המיזם התיירותי בעמק ססגון שבבקעת תמנע, וגם את המאבק בכרייה בחולות סמר, שהגיע לשיאו בעצירת העבודות במקום ובמעצרו הקצר אך מתוקשר של ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, שהפריע עם פעילים נוספים לעבודות