חברות הנפט תומכות ברומני
מדיניות האנרגיה של המועמד הרפובליקני לנשיאות תועיל לחברות הנפט. הן יודעות לדאוג לאינטרסים שלהן ולא חוששות לפתוח את הארנק. ומה יקרה אם אובמה ינצח? עסק ירוק
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
לא, אל תקראו להן קורבנות. אם כבר, יותר מדויק לתאר את החברות הללו בתור אחת מקבוצות הלחץ החזקות והאפקטיביות ביותר בוושינגטון ובכלל. הן יודעות לדאוג לאינטרסים שלהן ולא חוששות לפתוח את הארנק כדי להבטיח שאף אחד לא יתחיל אפילו לחשוב על פגיעה בשורה התחתונה שלהן.
השנה זה יתרגם לתמיכה מסיבית במיט רומני, מועמד שמדיניות האנרגיה שלו לא רק שלא תפגע בהן, אלא תדאג להעשיר ולחזק אותן יותר מאי פעם. ממול ניצבת תעשיית קלינטק מקרטעת משהו, עם מצב רוח שפוף ומינימום רוח קרב. אז האם זה פלא שתעשיית הנפט מובילה ביחס של ארבע לאחת בתשדירי הבחירות השנה על פני הקלינטק? על הפעילות של חברות הנפט במערכת הבחירות האמריקאית בכתבה הבאה. עסק ירוק.
◄פרס הגלובוס השחור הולך למיט רומני
על פי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, השנה היו עד כה תשדירים התומכים בתעשיית הנפט, הגז והפחם, או מבקרים את תעשיית הקלינטק בהיקף של 153 מיליון דולר, לעומת תשדירים התומכים בקלינטק ובמדיניות האנרגיה של הנשיא אובמה שהיקפם הכולל היה רק 41 מיליון דולר.
הממצאים הללו אינם צריכים להפתיע במיוחד – חברות הנפט הגדולות תמיד תמכו במפלגה הרפובליקנית ומועמדיה, שמאידך ידעו לתגמל אותן יפה בגין התמיכה לאחר שנבחרו. מה שמעניין כאן הינה העובדה שרק לפני 4 שנים המצב היה שונה לחלוטין - תשדירי אנרגיה בעד מדיניות ירוקה יותר היו בהיקף של 152 מיליון דולר לעומת תשדירים אנטי-מדיניות ירוקה בהיקף של 109 מיליון דולר.
אז מה קרה כאן? למה ישנם כאלו הבדלים בין 2008 ל-2012? ישנן לא מעט סיבות להבדלים בין שתי מערכות הבחירות הללו, אבל ראשית צריך לציין שנראה כי 2008 היתה האנומליה, לא 2012. במילים אחרות, מה שקורה עכשיו הוא המצב הרגיל, אפילו הסטנדרטי ולא מה שקרה לפני 4 שנים.
אז, למי שלא זוכר, התחממות גלובלית לא היתה מילה גסה והמועמד הרפובליקני לנשיאות, ג'ון מקיין, אפילו דיבר על שימוש באנרגיה נקייה לפתרון הבעיה, בתשדירי הבחירות שלו. היום, מאידך, יש לנו מועמד רפובליקני שנכון לעכשיו העמדה שלו הינה ש"אנחנו לא יודעים מה גורם להתחממות הגלובלית על פני הכדור. והרעיון של הוצאת טריליונים על גבי טריליונים של דולרים לנסות להפחית פליטת גזי חממה אינו הדרך הנכונה עבורנו".
השינוי ברטוריקה הזו מלמד לא רק על השינוי שעברה המפלגה הרפובליקנית בארבע השנים הללו, אלא גם על כך שהתחממות גלובלית איננה נתפסת כרגע כאיום מהותי, או בעיה שהציבור מצפה מהמועמד להעמיד במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלו, ולכן, על אף שסקרים מראים בבירור שהציבור לא שותף לדעה של רומני, אין לו שום בעיה לחזור עליה שוב ושוב בידיעה שזה לא פוגע בו. אם כבר, זה אולי מוסיף לו נקודות בקרב הציבור שחושב שמדובר בקישקוש ליברלי שמטרתו לנפח את חשבון הבנק של אל גור וחסידיו השוטים.
עם זאת ישנם משקיפים פוליטיים שחושבים שהמתקפה של רומני לדוגמה על אובמה בנושא בוועידה הרפובליקנית, שם הוא לעג לנשיא ("הנשיא אובמה הבטיח להאט את העלייה במפלס מי האוקיינוס ולרפא את הכדור. אני מבטיח לדאוג לכם ולמשפחותיכם"), פוגעת בו בעיקר בקרב מצביעים עצמאיים – "עצמאים מגיבים להתחממות גלובלית כנושא בבחירות הרבה יותר מאשר דמוקרטים או רפובליקנים", הסביר אדוארד מייבך, מנהל המרכז לתקשורת התחממות גלובלית באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.
אם נחזור לחברות הנפט, מה שמעניין הוא שהיום אף אחת מהן לא תדבר על התחממות גלובלית כמו מיט רומני. אם תפתחו את דוחות האחריות התאגידית של חברות כמו שברון או אפילו אקסון מובייל תקבלו הצהרות ברורות לגבי התרומה של האדם להתחממות הגלובלית.
עם זאת, הן מבינות שהיום לא רק שהציבור באופן כללי יותר אדיש לנושא, אלא שלהבדיל מ-2008 היום הציבור לא תופס גז ונפט בתור בעיה ואנרגיה נקייה בתור הפתרון. לחלק מכך אחראים כשלונות מהדהדים כמו פשיטת הרגל של סולינדרה וחוסר ההצלחה של קלינטק להפוך לחלק משמעותי יותר מסך מקורות האנרגיה. לחלק מכך אחראי גם הנשיא אובמה.
כן, אובמה עם מדיניות האנרגיה "all of the above" שלו, נתן למעשה חותמת הכשר לגז ונפט בתור פתרונות שאינם נופלים מאנרגיה סולרית, אנרגיית רוח וחלופות אנרגיה נקיות אחרות. אפילו בנאום שלו בוועידת המפלגה הדמוקרטית הוא התייחס לבעיה של ארה"ב יותר כבעייה של תלות בנפט זר ולא כתלות בנפט באופן אבסולוטי. הוא התגאה בנאומו כי הממשל שלו פתח שטחים גדולים לחיפושי נפט וגז בשלוש השנים האחרונות והתחייב להמשיך בכך.
לזכותו יאמר שהוא לא היסס גם לומר כי הוא לא ייתן לחברות הנפט להכתיב את מדיניות האנרגיה של ארה"ב, לסכן את חופי המדינה, או לאסוף עוד 4 מיליארד דולר סובסידיות מכספי משלמי המיסים. הבעיה כאמור במדיניות שלו שהיא מחבקת את כולם – נפט וגז אמריקאי, פחם נקי וקלינטק. וכאשר אתה עושה זאת שוב ושוב, הציבור מתחיל לחשוב שאולי באמת הבעיה היא לא השימוש הגובר בגז ובנפט, אלא מהיכן הם מגיעים.
הייתם חושבים שהמדיניות של הנשיא אובמה, כמו גם צעדים לטובת חברות הנפט, שהרגיזו לא מעט אנשי סביבה כדוגמת מתן אישור לחברת של להתחיל בקידוחי נפט מול חופי אלסקה, יזכו אותו בכמה נקודות חיוביות אצל חברות הנפט. נאדה. חברות הנפט בעיקר זוכרות את החלק השני של דבריו, או במילים אחרות, מבחינתן קדנציה שנייה של אובמה שווה לאובדן סובסידיות של מיליארדי דולרים בשנה.
לעומת זאת, קדנציה ראשונה של מיט רומני יכולה להוסיף להן לא מעט מיליארדים לשורה התחתונה וזאת בזכות הצעות להפחתת שיעור המס לחברות מ-35 ל-25 אחוז שיכול לתרום לחמש חברות הנפט הגדולות 2.3 מיליארד דולר בסך הכל בשנה. הצעות נוספות של רומני יכולות לתרום לשורה התחתונה שלהן עוד כ-2 מיליארד דולר ובסך הכל למעלה מ-4 מיליארד דולר בשנה.
מול המספרים הללו 100-200 מיליון דולר הוצאות על תשדירי בחירות הם כסף קטן, או אולי יותר מדויק לומר השקעה שיכולה לייצר תשואה יפה. עם זאת, יש סיכוי לא רע שגם חברות הנפט יודעות שלמודעות הללו אין השפעה של ממש. למרות שהן יוצרות קשר בין מדיניות האנרגיה הנוכחית של הממשל ומחירי דלק גבוהים לדוגמה, הציבור לא ממש עסוק כרגע בנושא ומסקרים עולה שאנרגיה לא ממוקמת בין שלושת או אפילו חמשת הנושאים המרכזיים שעל סדר יומו של הבוחר, במיוחד במדינות ההכרעה החשובות.
בשורה התחתונה המודעות הללו הן בסופו של דבר יותר מס שפתיים, משהו להזכיר לרומני אם וכאשר ייבחר מי בדיוק היה שם לצידו, אם הוא יתחיל לשכוח את ההבטחות שלו בתקופת הבחירות.
יש רק בעיה אחת קטנה – מה יקרה אם אובמה ייבחר? אני מניח שחברות הנפט מניחות שגם אם אובמה ינצח הן יוכלו להפעיל את השפעתן בוושינגטון לדאוג שכל הדיבורים על חיסול הסובסידיות יישארו בגדר דיבורי בחירות. בקיצור, מבחינתן ינצח מי שינצח, אבל הן אף פעם לא יפסידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם