עד העצם: מסע לנהר הירדן של האדם הקדמון
על גדת הירדן הצפוני הסתיימה עונת החפירות הארכאולוגיות השישית של כפר ציידים מתקופת האבן התיכונה. הממצאים משלימים פאזל נדיר ושופכים אור על חייו של האדם הקדמון מחוץ למערות
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
ד"ר גונן שרון מהמכללה האקדמית תל חי, המנהל את החפירות במקום, לא הצליח להסתיר את התרגשותו מהממצאים שהתגלו והמשלימים אט-אט פאזל נדיר. ממצאים אלה שופכים אור לא רק על חייו של האדם הקדמון מחוץ למערות, אלא גם משיבים על שאלות שעד כה התקשו החוקרים לענות עליהן: ממה הרכיב האדם הקדמון את הדיאטה שלו? מה היה המבנה הגאוגרפי ובעיקר האקולוגי של האזור כולו לפני 60 אלף שנה? וכיצד, ואם בכלל, הושפעה המערכת האקולוגית מעידן הקרח שפקד את אירופה באותה התקופה.
אתר החפירות על גדת הירדן התגלה בדצמבר 1999. הצפות של שדות חקלאיים בעמק החולה הובילו את רשות ניקוז כינרת לצאת לפרויקט גדול של העמקת הנהר. את העבודות ליווה פקח של רשות העתיקות, ובתוך ערימות הבוצה שהוציאו הטרקטורים מהנהר הוא גילה עצמות וכלים מתקופת האדם הקדמון. ב-2007 החלו החפירות במקום.
"ממה שהתגלה בבוץ הבנו שמדובר באתר שווה ומעניין, רק שעוד לא ידענו עד כמה. היום, אחרי 6 עונות של חפירות, אנחנו כבר מבינים מה הופך את האתר למיוחד", אומר ד"ר שרון, "לפני 60 אלף שנה היה כאן לפרק זמן קצר של ימים אחדים עד שבועות ספורים מחנה ציידים. בשונה מאתרים אחרים, השהות באתר היתה קצרה מאוד ומקימיו באו לבצע פעולה מוגדרת - ציד וביתור של בעלי חיים.
"המקום ייחודי, מכיוון שרוב האתרים מתקופת האבן התיכונה נמצאים בתוך
לדברי ד"ר שרון, "בגלל המים במקום - נהר הירדן ואגם החולה - נשמרו פה תנאים אנאירוביים שמנעו ריקבון של החומרים, ולכן רמת השימור של הממצאים מעולה. חלק מהכלים שמצאנו נראים כאילו הוציאו אותם עכשיו מהניילון. יש לנו הזדמנות לראות מה עשו האנשים הקדמונים כשהם יצאו לצוד, אילו כלים הם לקחו איתם ואילו כלים הם בחרו להשאיר מאחור. אנחנו מוצאים כלים מעטים יחסית, אך עם זאת חלק גדול מהם מספר את הסיפור".
להערכת החוקרים, באותם הימים נהר הירדן עדיין לא זרם במקום, והציידים הקדמונים הקימו את המחנה סמוך לביצה שהיתה בשולי אגם החולה הקדום. תושבי האזור ניצלו את אזור הביצה לציד פרות קדומות ואימתניות. קשה לדמיין זאת, אבל פרות אלה היו גדולות פי שלושה מהפרות המבויתות שאנו מכירים היום. משקלה של פרה מבויתת כ-400 ק"ג, והפרה הקדמונית שקלה לפי ההערכות 1.2 טונות. שנים ספורות אחרי שהחופרים גילו במקום גולגולת שלמה של פרה קדמונית, התגלתה בשבוע שבו התארחתי בחפירות גם ירך שלמה של פרה כזאת.
החוקרים סבורים כי מאחר שהפרות הללו היו תוקפניות והיה קשה מאוד לצוד אותן, הניס אותם האדם לתוך הביצה, שם הן שקעו בבוץ הטובעני ואפשרו לציידים להתקרב אליהן ולהכריען. בבסיס שכבות החפירה מצאו החוקרים גבעה קטנה ששימשה כנקודת מארב טובה לציידים, ואליה הם הביאו את השלל לביתור ולעיבוד. נוסף על שרידי הפרות התגלו כאן גם עצמות של חזירים, של איילים ושל צבאים, ואפילו גולגולת של אריה. עם בעלי החיים הקטנים שהתגלו נמנים מכרסמים, צפרדעים ואפילו הכוכב העולה שעשה קאמבק מרשים בשנה האחרונה - העגולשון שחור הגחון.
אמנם העגולשון התגלה רק בשנות ה-40 של המאה הקודמת על-ידי פרופ' היינריך מנדלסון והוכרז כזן נכחד אחרי ייבוש ימת החולה בשנות ה-50, אבל בזמן שחובבי טבע בכל רחבי הגלובוס התרגשו לפני פחות משנה מגילויו המחודש של העגולשון בשמורת החולה, מהממצאים של מחנה הציד הקדמון עולה כי הוא כבר היה קיים עשרות אלפי שנים קודם לכן.
"מהממצאים עולה כי הציידים אכלו את בשרם של בעלי החיים הגדולים, מכיוון שגילינו על עצמותיהם סימני ביתור, אך באשר לבעלי החיים הקטנים אנחנו יכולים רק לנחש", מסכם ד"ר שרון, "גילינו כאן גם חומרים בוטניים של צמחים - חלקם שרדו ונמצאים כאן עד היום וחלקם נכחדו. בזכות החומרים הבוטניים ועצמות בעלי החיים שניצודו אנחנו יודעים על מה התבססה הדיאטה של האדם הקדמון שחי כאן בתקופת האבן התיכונה. הממצאים מצביעים על צמחים אכילים דוגמת פטל ועל צמחים שלא שרדו כאן כמו ערמוני המים, שניתן למצוא היום בעיקר בסין ובאירופה. מגוון הצמחייה מתקופת האבן התיכונה מוכיח כי על פניו עידן הקרח באירופה לא השפיע על האקלים במזרח אגן הים התיכון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם